שיפוץ רכבי אספנות

שיגעון חולף או אורח חיים ? למי זה מתאים ? איך מתחילים ? ומה עושים עם זה אחר כך ? כל השאלות וכל התשובות

מכוניות עם אופי ונשמה

מי מאיתנו לא רוצה מכונית חדשה? כזו שאנו בחרנו, עם אפס ק"מ על השעון, אחת בעלת צבע מבריק, וגם אבזור מפנק? אין כמו מכונית חדשה, הריח הבתולי והייחודי שנודף ממנה יכול לשכר, ואפילו הטקס המסורתי של קריעת הניילון עושה את זה להרבה אנשים.

ובכל זאת, יש סוג מסוים של מכוניות, שפרצופן פחות מוכר על הכביש. המכוניות האלה אולי כיכבו בשנות השישים או השבעים של המאה הקודמת, אבל כיום הן נחלתם של קומץ נהגים. נכון – מכוניות אספנות בדרך כלל לא מהירות, לא בטיחותיות, ולא מצוידות במיטב השכלולים, שלא לדבר על מזגן. אבל, לדעת בעלי רכבי אספנות, למכוניות הללו אופי מיוחד, נשמה משלהן, ואם תרצו – גם ריח מיוחד. כן, מסתבר שלצד מכוניות חדשות או משומשות, ישנו בשנים האחרונות שוק וגם טרנד עירני במיוחד של איתור, קניית, שיפוץ ואחזקה של רכבי אספנות – כאלו שגילם שלושים שנה ומעלה. התופעה הזו רק מתרחבת, ולמרבה השמחה, אנחנו מאמצים תרבות מוטורית מקסימה שעד כה לא הייתה נחלתם של הישראלים.

נדרש כיס עמוק?

שיפוץ רכב אספנות – או רכב קלאסי – זו משימה מאד מאתגרת, שמחייבת תכנונים, יוזמה, ידיים טובות, ראש פתוח וגם כיסים עמוקים. נדגיש שוב את עניין הכיסים העמוקים: בשביל להחזיר עטרה ליושנה, מכונית שנקנתה ברמת גרוטאה קטטונית, זקוקה לטיפול ארוך שעלול להיות הרבה יותר יקר ממה שתכננתם. טיפול יסודי משמעותו פירוק עד לרמת הבורג האחרון, ואז חידוש, שיקום, שיפוץ, בנייה, פחחות, צביעה וגימור של הרכב עד לדרגה הסופית. מכיוון שישנן מכוניות נדירות, חלקי חילוף רבים צריך להביא מחו"ל. ניתן להזמין בקלות דרך האינטרנט, או להביא משם לבד, אם מטיילים בעולם. שיפוץ מכונית מההתחלה עד לסוף המרגש, יכול להימשך גם שנה ואף שנים – הכל בהתאם לקצב של המשפץ, וגם לתקציב. לכן, אם נגדיר מיהו משפץ המכוניות הקלאסיות הטיפוסי, אפשר לקבוע ללא היסוס שבדרך כלל המדובר בגברים בני ארבעים ומעלה, שאינם סובלים מבעיות תקציביות.

חבר מועדון?

להיות בעל מכונית אספנות זה אומר, להיות פעיל במועדוני חובבים, המתאגדים סביב התחביב המשותף. בארץ תמצאו את "מועדון ה-5" לצד מועדונים נוספים. כלומר, להחזיק רכב קלאסי זו ממש דרך חיים, שלא לדבר על נהיגה ברכב כזה, השונה לחלוטין מנהיגה או התייחסות לטויוטה המשפחתית. לא שחייבים בהכרח להיות פעילים בכל המפגשים או לקשקש עם אספנים נוספים, אבל, כיאה לדרך חיים, אספני המכוניות בדרך כלל מעדיפים לא להחביא  בבית את המכונית ששיפצו, אלא לשתף את החוויה עם אחרים, וגם ללמוד ולשאוב רעיונות וגם עזרה טכנית – דבר שהוא מחויב המציאות בכל הקשור לטיפול או שיפוץ מכוניות מלפני שנות דור.

איך מתחילים?

אז החלטתם להיכנס לתחום? ראשית, מומלץ ללמוד באינטרנט את ההיסטוריה של הדגם המבוקש וגם להגיע למפגשים, לשאוב מידע, ולברר איזו מכונית נחשבת קלה יותר לשיפוץ – מומלץ לבחור במכונית כזו בשיפוץ הראשון בחיים. שוטטות בלוח הרכב של יד 2 תניב כמות גדולה של רכבי אספנות, בכל צורה, סיגמנט, מחיר, ואולי הכי חשוב: מצב פיזי. אבל, צריך לקחת בחשבון, שאם אתם רואים מחיר נמוך מאד – למשל 4,000 שקל – אסור להתלהב, כי יש לכך סיבות. מחיר נמוך למכונית ישנה מאד או למכונית הרשומה כאספנות, נובע ממצב פיזי ירוד: לעיתים חסר מנוע או שהוא אינו מניע, המרכב חלוד, שבור או שחוט ובכל מקרה דורש פחחות רצינית, וכמו כן, לעיתים הרכב ללא טסט בתוקף (רישוי שנתי) ושימו לב: מכיוון שהמכונית ישנה, יכול בהחלט להיות מצב שהמכונית כבר ללא טסט שנים רבות! כל תהליך ההחזרה של מכונית זו לכביש עלול להיות ארוך, מייגע, עמוס ביורוקרטיה וגם יקר – קחו זאת בחשבון. סיבה נוספת למחיר זהה למה שקורה בלוחות המכוניות הרגילים. אם יש מכונית נדירה, יפה ומושקעת, ספורטיבית או מבוקשת, היא תקבל תג מחיר גבוה. לעומתה, מכונית שאינה נדירה ( למשל, חיפושית או סיטרואן דיאן) או שמצוידת בתצורת מרכב שאין לו "סקס-אפיל", למשל, סטיישן או מסחרית – יכולה להיות מוצעת למכירה במחיר נמוך מאד.

תחביב תובעני

לסיכום, אספנות רכב, כשמה כן היא: המדובר באספנות, והמשוגעים לדבר לא מסתפקים בפיאט 124 ספיידר ששיפצו, ורוצים לצרף אליה גם לנצ'יה בטה קופה, אלפא רומיאו ספיידר ואולי גם אינוצ'נטי קטנה ולוהטת, כולן מבציר משובח מתישהו בשנות השבעים. אבל, בצורה לא עדינה נגיד, כי למרות היופי והאתגר שבתחביב, אספנות רכב היא בור ללא תחתית, בכל הקשור לאספקט הכספי. לכן, אם אין לכם כסף בצד לצורך התחביב התובעני, ואם לא רוצים שהשיגעון הזה יחלוף מהר ואגב עוגמת נפש, אולי כדאי לשקול מחדש אם בכלל להיכנס לתחום: לוחות האינטרנט מלאים במכוניות קלאסיות למכירה, ששיפוצן הפסיק באמצע, ככל הנראה עקב מחסור במזומנים וגם עקב מורכבות באספקת חלפים או בתהליך השיפוץ עצמו.

קלאסי או מודרני?

איזה רכב מתאים לכם – רכב עתיק או רכב חדש ? יש דעות לכאן ולכאן

נפלאות המכונית החדשה

אנו חיים בעולם של שפע טכנולוגי וחומרני, ואיזו תחושה עילאית להיות עדכני בחיים. מי מאיתנו, לא רוצה להיות בעל הסמראטפון הכי חדש ומשוכלל? מי לא רוצה בסלון ביתו את טלוויזית התלת-מימד הדקה והחדשה ביותר שיש? או לקנות דירה בפרויקט חדש בשכונה חדשה שזה עתה נבנתה? ויש עוד מוצר צריכה שמאד מפתה אנשים רבים: מכונית. וגם כאן, אין כמו לקבל לידיים מפתחות של מכונית שזה עתה יצאה מהסוכנות, כולה נקייה ומבריקה, עם ריח חדש וצבע ומפרט בדיוק כמו שבחרתם. אין ספק, רכב חדש הוא מוצר אטרקטיבי שמדבר על ליבם של ישראלים רבים, למרות מחירי המכוניות החדשות שהם מהגבוהים בעולם, ולא עושה רושם שהמחירים יירדו באופן קיצוני בשנים הקרובות.

לא משנה הקטגוריה

זה לא משנה אם המכונית היא בקטגורית הקטנטנות (מיני), גדולה יותר (סופר-מיני), אם היא משפחתית קומפקטית או משפחתית גדולה, אם זו מכונית פאר, או בכלל רכב שטח או מיניוואן: מכונית חדשה תהייה לעולם ועד, מאובזרת יותר, בטוחה יותר, חזקה יותר, וגם כזו שטומנת בחובה את החידושים הטכנולוגיים האחרונים. מכונית חדשה מציעה לרוכש אותה שקט נפשי ואמינות למספר שנים ראשונות, וגם מקבלת אחריות, גם זה אלמנט שמסייע לשקט הנפשי. על דרגת הנוחות והפינוק אפשר להתווכח, אך בכל מקרה, מכונית חדשה מציעה מושבים שאיש טרם ישב בהם, כך שהם רעננים ונעימים, ולא שקועים או בלויים. וגם, אל תזלזלו: בולמים ("קפיצים") של מכונית חדשה, מקנים לה נוחות ואחיזת כביש משופרות ביחס למכונית ישנה.

יש כריות אוויר?

אבל, מהצד השני, יש גם מכונית וינטאג'. מכונית ישנה, אחת בת 25 או 30, אולי כבר חגגה 40? מכונית עתיקה / קלאסית או מכונית אספנות, היא חיה שונה מאד ממכונית חדשה. אמנם, כבר למעלה ממאה שנים – מאז שהמכונית הראשונה עלתה על הכביש – שמכוניות עושות שימוש במנוע השריפה הפנימית, וזה לא השתנה. אבל, כל עשור שעובר, מביא עימו שכלולים טכנולוגיים רבים. מכונית בת 30 למשל, לא מציעה כריות אוויר, אולי אף נעדר ממנה מזגן. מכונית כזו מצוידת בדרך כלל במנועים מוזנים בקרבורטור, על פני ההזרקה האלקטרונית של השנים האחרונות. הבלמים לא נושכים כמקובל כיום, השילדה לא מצליחה להתמודד כיאות עם סיבובים חדים, המנוע במקרים רבים חלש ומחייב סבלנות, והגה כוח אין שם: במקום זאת, הנהג מחויב להפעיל הרבה כוח…אבל, וזה האבל הגדול: מכונית עתיקה היא נכס ייחודי, שמשקף היסטוריה מוטורית שלא תחזור. לטעמי, למרות הפינוק של מכונית חדשה, אין כמו לנהוג במכונית עתיקה – הכל שם שונה, אפילו הריח. לא, לא זו לא בהכרח סגפנות. ויהיו אגב מי שיאמרו – בצדק מסוים – שבמכוניות של פעם הייתה אמינות מיכנית בסיסית לא רעה, הודות להיעדר מחשבים ושלל כבלים ומערכות, שעלולים להתקלקל ולהשבית עימם את המכונית החדשה והחזקה של ימינו.

האתגר גדול

בסופו של דבר, רכישה, שיפוץ ואחזקה של מכונית עתיקה, יכולים להיות קשים ואף יקרים הרבה יותר מאשר רכישת מכונית חדשה לגמרי. אבל, גם מאד מאתגרים. אין כאן שקט נפשי: לעומת האמינות במכונית חדשה, כל כניסה למכונית עתיקה כמוה כהימור או סוג של אתגר עם סימן שאלה: האם היא תניע? האם היא תצליח להביא אותי מנקודה זו למעוז חפצי? קוראים אחדים שיקראו כתבה זו יניפו ידיהם בביטול, ויספרו שהוולוו שנת 1977 שלהם מתחוזקת בקפדנות, והיא לא רק אמינה יותר מרכב חדש, היא גם מאובזרת ומפנקת, ואפילו משמשת אותם נהדר בנסיעה יומיומית. אז כן, יש גם כאלה. ובטוח שהם מרגישים על הכביש הרבה יותר ייחודיים, מקוריים ואנינים ביחס לגדודי המאזדות והטויוטות הכסופות / לבנות שנעות סביבם בכבישי הארץ. מצד שני, רוב העם עדיין מעדיף את המכנה המשותף המוכר הידוע וגם האמין ביותר שבנמצא.