על מהפכת המצלמות והאכיפה של המשטרה

מאז ומעולם, נלחמה משטרת ישראל בנהגים הממהרים וגם באלה שעוברים על החוק, באמצעות מגוון שיטות. אבל, החל בחודש פברואר 2012, היה הרושם שהמלחמה תפסה כיוון חדש, או ליתר דיוק: אמצעי הלחימה השתכללו ופריסתם תוגברה, במסגרת תוכנית אכיפה חדשה וגדולה. מטרת התוכנית המוצהרת להילחם בתאונות הדרכים, ומטרתה הלא רשמית: לרושש אותנו, האזרחים…

רפורמה של ממש

כבר באמצע וסוף שנות התשעים, החלו בהכנות לפרויקט, במימון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. באותם ימים, זה היה בעיקר לימוד, איסוף נתונים ומחקר רלוונטי. שנים אחר כך, הוחלט שתוכנית האכיפה הגדולה תצא לדרך, תחת אחריות וביצוע של המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל. כדאי לציין, שהתוכנית דשדשה למעלה משנתיים בטרם החלה לפעול הלכה למעשה, בפברואר 2012. אבל, לא מדובר רק על מצלמות. המדובר ברפורמה כוללת, שבמסגרתה תוחמר הענישה על עבירות שונות כגון עקיפה בפס הפרדה רצוף, אי ציות לאור אדום ברמזור או אפילו אי ציות לזכות קדימה להולכי רגל. האם החמרת הענישה והנמכת רף ההחמרה ישפרו את ההרתעה? אין לדעת.

איך זה עובד?

מטרת המשטרה, פריסת מצלמות רבות ברחבי הארץ. בעיקרון, ישנן מצלמות מהירות, ומצלמות רמזור ובתור התחלה מתחילות לפעול 12 מצלמות מתוך כ-300 שאמורות בסופו של דבר לפעול ( 200 הן מצלמות מהירות, ו-100 הן מצלמות רמזור ) מצלמות דיגיטליות אלה, מכונות "גאסטו", מגיעות מהולנד, ומצוידות בחיישן 12 מגה פיקסל. בניגוד לעבר, הן פועלות בכל שעות היממה ומסוגלות למדוד את מהירות המכוניות באופן מדויק באמצעות פסי מתכת שמוטמנים באספלט, ולמרבה הצער של הממהרים בכביש, לא ניתן לזהות אותן באמצעות גלאי ראדאר. דו"ח התנועה אמור להישלח באופן אוטומטי ומהיר בתוך 72 עד 96 שעות מרגע ביצוע העבירה.

היכן פרוסות המצלמות?

במשטרה טוענים שבחירת מיקום המצלמות החדשות נעשה לאור מסקנות איסוף מידע מתאונות דרכים, שבוצעו ב-2006 ועד 2010. התייחסות גדולה ניתנה ל"כבישים אדומים", ולמיקום בו אירעו תאונות עקב מהירות מופרזת או סטייה מנתיב. נציין, כי כל מצלמה כוללת שלושה עמודים במרחקים שונים, מספר קילומטרים בין האחד לשני, כך שניתן לנייד אותה בהתאם לצורך. העמודים שאין עליהם באותו הרגע מצלמה, הם למעשה עמודי דמי. למרות שמשטרת ישראל אמרה שהיא תציין את מיקום המצלמות, היא עדיין לא עשתה כך. ניתן לקבל מידע אמין ממשתמשים שעדכנו תוכנות או אתרי שיתוף כמו WAZE. בקישור הנ"ל ניתן לראות מיקום חלק מהצלמות החדשות: http://motocar.ifeel.co.il/gallery/picture.aspx?ImgInd=0&tnyyr4B_Vq=EGHMD

בקרוב, יש לצפות כי תוכנות הניווט וגם מכשירי הניווט הייעודיים, יוזנו בפרטי מידע רלוונטיים אלה, לרווחת הנהגים המודאגים.

יש ביקורת חריפה

כנגד המהלך, יש ביקורת קשה, שמבקשת לשאול האם מטרת המשטרה אכן להוריד את כמות תאונות הדרכים, או בעצם להכניס למדינה עוד כסף, והרבה מאד כסף? הנה כמה נתונים מעניינים שכדאי לדעת: עלות רכישת המצלמות עומד על כ-147 מיליון שקל, ובגין תפעולן ידרשו סכומי עתק של כ-450 מילוני שקלים במשך עשר שנים. אבל, ההשקעה תחזיר עצמה מהר מאד: לפי הערכות המשטרה, כשכל 300 המצלמות תופעלנה בעוד מספר שנים, צפויים לצאת לא פחות ממיליון ושמונה מאות אלף דו"חות תנועה בשנה (1,850,000)! דו"חות אלה צפויים להניב למדינה לא פחות מ-925 מיליון שקלים בשנה, סכום עתק שלדעת רבים הוא בעצם, שם אחר לעוד מס עקיף שמטילה עלינו המדינה, ושבלתי אפשרי להתחמק ממנו. באנגליה הציבו אלפי מצלמות מהירות ואכיפה, והגיעו לפני כשנה למסקנה, שהן לא שיפרו את צורת הנהיגה או הורידו את כמות וחומרת התאונות, ומי שבסופו של דבר יצא נפסד הם הנהגים הנורמטיביים – אלו שאינם עברייני תנועה, ורק חרגו ב-10 קמ"ש מהמהירות המותרת באותו קטע כביש. כתוצאה מכך, צומצם בהרבה מספר המצלמות בממלכה, לאנחות רווחת הנהגים. האם גם אצלנו יגיעו למסקנה שכזו? הלוואי, ויפה שעה אחת קודם.

האם המחאה החברתית תגיע גם לענף הרכב?

עידן המחאה

קיץ 2011 הסתמן כזה שפתח באופן היסטורי את המחאה החברתית של ישראל. המחאה עסקה – ועדיין עוסקת – ביוקר המחייה בארץ, שהוא מהגבוהים בעולם. בין שאר הנושאים, דובר על מצוקת הדיור וחוסר היכולת לרכוש דיור במחיר הולם, על שכר המינימום הנמוך, על עובדי הקבלן, ובתוך כך השתרבבו מאבקים מוצדקים נוספים של הרופאים המתמחים, הסטודנטים, וכמובן – הקוטג' ומחירי המזון. במסגרת המחאה, לא נשמע עדיין דבר על מחירי המכוניות הגבוהים אם כי הללו בהחלט מגולמים בתוך שלל ביקורות שעלול להתסיס בקרוב את העם, והפעם, בתחום התחבורה והרכב.

הדלק נפיץ

עוד לפני שמדברים על המכוניות עצמן, כמה מילים על מה שמסביב. על מחאת הביטוח הדו-גלגלי כבר שמענו, וייתכן והיא אף נענתה באופן חלקי. כן נזכיר פריט מהותי בתחום, שמניע את גלגלי הענף כולו, תרתי משמע: הדלק. זה לא סוד, שנתח גדול ממחירו של כל ליטר דלק, משולם למדינה. וכך הפכנו, למדינה בה הדלק הוא מהגבוהים בעולם – לא כך רמת השכר, כמובן. כבר תקופה ארוכה ישנו מאבק על אש קטנה – שאותו יזם בעיקר זאב גראואר. עד כה, ההפגנות היו מינוריות אבל יש רושם שלתושבים פשוט נמאס שעושקים אותם – לכן, 2012 צפויה להיות השנה שבה יאבק הציבור על מחיר המיסוי על הדלק. אם בחו"ל יודעים להפגין כנגד מחיר הדלק הגבוה – למרות שהוא נמוך מאשר אצלנו, אין שום סיבה שכאן זה לא יקרה. האם נראה מכוניות משובתות ליום שלם, ואנשים יעברו כאקט מחאה לרכוב על אופניים? ספק רב. אבל רבים חשים, כי המצב כפי שהוא כעת, לא יכול להימשך.

כמה מרוויחה המדינה?

אבל אין ספק, שאחת הבעיות הקשות שלנו כצרכנים היא בעיית המיסוי הכבד, והדבר בולט בעיקר בתחום הרכב. למען האמת, בישראל, מחירי המכוניות החדשות (וכתותאה מכך גם מחירי המשומשות) הינם מהגבוהים בעולם. לצורך ההמחשה: מחירה של מכונית משפחתית חדשה מסוג מאזדה 3 עומד על 124 אלף שקל לצרכן. מתוך סכום זה, 49 אלף שקל שהם כ-40% משווי המכונית, הולכים למדינה. הסכום המשמעותי הזה מורכב ממכס, מע"מ ומס קנייה עצום בגודלו ששיעורו נכון להיום עומד על 83% ( אך יכול לרדת במידה והמכונית פחות מזהמת – בהתאם למדד הזיהום). נכון, גם יבואני הרכב גורפים לעצמם לא מעט מהעוגה ואף בצורה מוגזמת, אך ללא ספק, זו המדינה שיצרה מחירי מכוניות שהינם חסרי פרופורציות. זו הרי הפרה החולבת של המדינה: סך הכנסות המדינה לשנת 2010 ממס קניה ומכס על כלי רכב ועל חלקי החילוף עמד על 9.4 מיליארד שקל! מחקר שביצע מכון ירושלים לחקר שווקים אכן תאר כפלי מס ומחירים גבוהים ביותר בענף. מסקנות אחת מעורכות המחקר היו כי "רק מי שמקיים מחאות נגד הממשלה זוכה להטבות לעומת מגזרים אחרים, ואילו בעלי המכוניות שטרם הקימו מחאה, מקבלים על עצמם את כל הגזירות האפשריות. ייתכן שבעתיד נהיה עדים למחאה נוספת בכבישים".

לא רק קוטג'

במהלך נובמבר, ביצע הממונה על ההגבלים בדיקה באשר לחוקיות רכישת קמור, יבואנית רכבי היוקרה ב.מ.וו, ע"י יבואנית מכוניות מאזדה ופורד, דלק מוטורס. סופו של דבר, העיסקה קיבלה אור ירוק אבל מסתבר, שמישהו ניצל הזדמנות זו על מנת ליזום מהלך צרכני. היו אלה מספר צעירים שהיו פעילים במסגרת מחאת הקוטג', והקימו גוף ששמו "ישראל יקרה לנו". חברי הקבוצה פנו לממונה על ההגבלים וביקשו לא לאשר עיסקת הרכישה, עד שבמדינה יהיו מספר יבואנים של מכוניות מאזדה – דבר שיביא לתחרות, שתוביל להורדות מחיר. הללו סבורים גם שהוזלה של מכונית כה נפוצה בישראל כמו מאזדה, תגרור הוזלות מצד יבואניות רכב נוספות.

ממשיכים לקנות?

למרות המחירים הגבוהים, ולמרות התלונות שנשמעות מזה עשורים, שנה רודפת שנה, ושוב נשברים שיאי רכישה של מכוניות חדשות. נכון, מרבית השוק הוא שוק הליסינג וההשכרה – הללו רוכשים בכל שנה למעלה מ-60% מסך המכוניות החדשות. ועדיין: המחאות האחרונות הוכיחו כי הכוח בידיים של הצרכנים, ואם נפסיק לקנות, וגם נתחיל למחות, משהו אולי בכל זאת ישתנה לטובה.

רפורמת המיסוי הירוק

בשקט בשקט, מבלי שצרכנים רבים בכלל מודעים או מבינים לעומק את העניין, יצאה לדרך בישראל ב-1 לאוגוסט 2009 רפורמת המיסוי הירוק. על מה בדיוק מדובר כאן ומהן עיקרי הרפורמה?

מס ירוק? מס עקיף!

בגדול, מטרת הגג של הרפורמה הירוקה בענף הרכב היא חיובית מאד: לעודד שימוש של הצרכנים במכוניות הפולטות כמות קטנה יותר של מזהמים. זיהום אוויר נחשב בארץ ובעולם למכה של ממש, ולאחד מגורמי התחלואה העיקריים בקרב בני האדם בתקופתנו. זו יוזמה של משרד האוצר בגיבוי המשרד להגנת הסביבה. אבל, למרות שהרפורמה נשמעת לכאורה הגיונית, מועילה וגם מומלצת, ישנם אי-אלו עיוותים והשלכות לא נעימות, שמזכירות לנו כי אנו בישראל, ולא באירופה או בארה"ב. למעשה, הרפורמה הזו התבררה כעוד מס שמוטל עלינו, האזרחים, ע”י הממשלה. מס עקיף, כמו מיסים רבים שכבר התרגלנו לשלם למדינה, והם נפוצים במיוחד בענף הרכב: כמו המס על הדלק (“בלו"), למשל. לפי עיקרי תכנית הרפורמה, הועלה מס הקנייה למכוניות חדשות, עד לדרגה מקסימלית של 92% (היה עד אז 75%). אבל, הרעיון היה כמובן ירוק בבסיסו. לכן, מכוניות שאינן פולטות מזהמים, זכו להפחתה משמעותית במס הקנייה, עד לשיעור של 58%.

קבוצות הזיהום

בשביל שאנחנו הצרכנים, נדע מהו נתון הפליטה של כל מכונית חדשה הנמכרת כאן, ונוכל לבצע את הרכישה לפי נתוני זיהום האוויר שלהן אחראית כל מכונית, נחנכה טבלת זיהום שהיא למעשה מדד הכולל 15 דרגות זיהום שונות, מ-1 ועד 15, כש-1 היא הכי פחות מזהמת, והאחרונה בסקאלה, 15, היא המזהמת ביותר. בהתאם לנתוני המנוע של כל מכונית נקבע בארץ מהו הציון הירוק שהיא מקבלת, וכך נקבע האם היא זכאית לפרס, או הנחה משמעותית בגין מנוע נקי, או לעונש, כלומר, למיסוי מירבי. הרעיון כאמור, מבורך. אבל הביקורת גורסת, כי הביצוע מאד ישראלי: לעומת אירופה, שלוקחת בחשבון בנתוני הזיהום את פליטת גזי החממה – בהם פחמן דו-חמצני (CO2) כאן, שיטת החישוב היא מקורית, ונלקחים בחשבון חמישה מזהמים שונים הנפלטים מהרכב, ולא CO2. לפי חוק, בנתוני הפרסום והמכירה של כל מכונית חדשה בארץ, חייב להיות מצוין מדד הזיהום בצורה ברורה, ותחתיו נתוני צריכת הדלק של המכונית – בנסיעה עירונית, בין-עירונית, ומשולבת.

מה זה אומר בפועל?

הרפורמה הירוקה גרמה באופן מיידי לעליית מחיר של מרבית המכוניות בישראל.

כמובן, שמכוניות בעלות מנועים עתירי נפח – בהן רכבי שטח, מיניוואנים, מכוניות יוקרה וכו', זכו לדרגת הזיהום הגבוהה ביותר, וכתוצאה מכך זכו לשיעור המס הגבוה ביותר – מחיריהן עלו בפועל באלפי עד עשרות אלפי שקלים. לעומתן, מכוניות קטנות וחסכוניות, זכו לעומת זאת בהקלה במיסוי – שהגיעה עד ל-15 אלף שקל. וזו הסיבה מדוע בשנת 2011, פופולריות כל כך מכוניות בקטגורית מיני – שהן קטנות, בעלות מנועים קטנים וחסכוניים, ונמכרות תמורת 60 עד 70 אלף שקל בלבד. בקבוצת זיהום האוויר של מרבית המשפחתיות הנפוצות בארץ, כדוגמת מאזדה3, שיעור מס הקניה שמוטל עליהן הוא כ-80% (עליה של 5% ביחס לשיעור המס הקודם). לעומת זאת, המס המוטל על מכוניות כלאיים (כדוגמת טויוטה פריוס) עומד כיום על 45% – כלומר, כמעט חצי מהמס המירבי המוטל על מכוניות מזהמות. ומהן המכוניות שעליהן מוטל שיעור המס הנמוך ביותר? מן הסתם, אלו המכוניות הנקיות ביותר – מכוניות חשמליות (למשל, רנו פלואנס ומיצובישי iMiev) – הן זוכות לשיעור מס של 10% בלבד עד לשנת 2914, ואחר כך הוא יעלה לשיעור של 30%.

ליניארי ירקרק

וישנו דבר נוסף, שרלוונטי בעיקר למי שלוקח מכונית בליסינג ממקום עבודתו: לפי תכנית המיסוי הירוק, חישוב ערך המס החודשי ("שווי שימוש") הפך למעשה לליניארי: המס מחושב כאחוז קבוע ממחיר המחירון של המכונית, ושיעורו עומד על 2.75% מ-1 לינואר 2011.

עובד שבחר במכונית ירוקה – למשל, היברידית – זוכה להפחתה של כ-500 שקלים בכל חודש.