על מהפכת המצלמות והאכיפה של המשטרה

מאז ומעולם, נלחמה משטרת ישראל בנהגים הממהרים וגם באלה שעוברים על החוק, באמצעות מגוון שיטות. אבל, החל בחודש פברואר 2012, היה הרושם שהמלחמה תפסה כיוון חדש, או ליתר דיוק: אמצעי הלחימה השתכללו ופריסתם תוגברה, במסגרת תוכנית אכיפה חדשה וגדולה. מטרת התוכנית המוצהרת להילחם בתאונות הדרכים, ומטרתה הלא רשמית: לרושש אותנו, האזרחים…

רפורמה של ממש

כבר באמצע וסוף שנות התשעים, החלו בהכנות לפרויקט, במימון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. באותם ימים, זה היה בעיקר לימוד, איסוף נתונים ומחקר רלוונטי. שנים אחר כך, הוחלט שתוכנית האכיפה הגדולה תצא לדרך, תחת אחריות וביצוע של המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל. כדאי לציין, שהתוכנית דשדשה למעלה משנתיים בטרם החלה לפעול הלכה למעשה, בפברואר 2012. אבל, לא מדובר רק על מצלמות. המדובר ברפורמה כוללת, שבמסגרתה תוחמר הענישה על עבירות שונות כגון עקיפה בפס הפרדה רצוף, אי ציות לאור אדום ברמזור או אפילו אי ציות לזכות קדימה להולכי רגל. האם החמרת הענישה והנמכת רף ההחמרה ישפרו את ההרתעה? אין לדעת.

איך זה עובד?

מטרת המשטרה, פריסת מצלמות רבות ברחבי הארץ. בעיקרון, ישנן מצלמות מהירות, ומצלמות רמזור ובתור התחלה מתחילות לפעול 12 מצלמות מתוך כ-300 שאמורות בסופו של דבר לפעול ( 200 הן מצלמות מהירות, ו-100 הן מצלמות רמזור ) מצלמות דיגיטליות אלה, מכונות "גאסטו", מגיעות מהולנד, ומצוידות בחיישן 12 מגה פיקסל. בניגוד לעבר, הן פועלות בכל שעות היממה ומסוגלות למדוד את מהירות המכוניות באופן מדויק באמצעות פסי מתכת שמוטמנים באספלט, ולמרבה הצער של הממהרים בכביש, לא ניתן לזהות אותן באמצעות גלאי ראדאר. דו"ח התנועה אמור להישלח באופן אוטומטי ומהיר בתוך 72 עד 96 שעות מרגע ביצוע העבירה.

היכן פרוסות המצלמות?

במשטרה טוענים שבחירת מיקום המצלמות החדשות נעשה לאור מסקנות איסוף מידע מתאונות דרכים, שבוצעו ב-2006 ועד 2010. התייחסות גדולה ניתנה ל"כבישים אדומים", ולמיקום בו אירעו תאונות עקב מהירות מופרזת או סטייה מנתיב. נציין, כי כל מצלמה כוללת שלושה עמודים במרחקים שונים, מספר קילומטרים בין האחד לשני, כך שניתן לנייד אותה בהתאם לצורך. העמודים שאין עליהם באותו הרגע מצלמה, הם למעשה עמודי דמי. למרות שמשטרת ישראל אמרה שהיא תציין את מיקום המצלמות, היא עדיין לא עשתה כך. ניתן לקבל מידע אמין ממשתמשים שעדכנו תוכנות או אתרי שיתוף כמו WAZE. בקישור הנ"ל ניתן לראות מיקום חלק מהצלמות החדשות: http://motocar.ifeel.co.il/gallery/picture.aspx?ImgInd=0&tnyyr4B_Vq=EGHMD

בקרוב, יש לצפות כי תוכנות הניווט וגם מכשירי הניווט הייעודיים, יוזנו בפרטי מידע רלוונטיים אלה, לרווחת הנהגים המודאגים.

יש ביקורת חריפה

כנגד המהלך, יש ביקורת קשה, שמבקשת לשאול האם מטרת המשטרה אכן להוריד את כמות תאונות הדרכים, או בעצם להכניס למדינה עוד כסף, והרבה מאד כסף? הנה כמה נתונים מעניינים שכדאי לדעת: עלות רכישת המצלמות עומד על כ-147 מיליון שקל, ובגין תפעולן ידרשו סכומי עתק של כ-450 מילוני שקלים במשך עשר שנים. אבל, ההשקעה תחזיר עצמה מהר מאד: לפי הערכות המשטרה, כשכל 300 המצלמות תופעלנה בעוד מספר שנים, צפויים לצאת לא פחות ממיליון ושמונה מאות אלף דו"חות תנועה בשנה (1,850,000)! דו"חות אלה צפויים להניב למדינה לא פחות מ-925 מיליון שקלים בשנה, סכום עתק שלדעת רבים הוא בעצם, שם אחר לעוד מס עקיף שמטילה עלינו המדינה, ושבלתי אפשרי להתחמק ממנו. באנגליה הציבו אלפי מצלמות מהירות ואכיפה, והגיעו לפני כשנה למסקנה, שהן לא שיפרו את צורת הנהיגה או הורידו את כמות וחומרת התאונות, ומי שבסופו של דבר יצא נפסד הם הנהגים הנורמטיביים – אלו שאינם עברייני תנועה, ורק חרגו ב-10 קמ"ש מהמהירות המותרת באותו קטע כביש. כתוצאה מכך, צומצם בהרבה מספר המצלמות בממלכה, לאנחות רווחת הנהגים. האם גם אצלנו יגיעו למסקנה שכזו? הלוואי, ויפה שעה אחת קודם.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>