אמצעי חנייה דיגיטליים

פנגו

שירות פנגו (קיצור צירוף המילים (Park & Go) לחנייה סלולרית מאפשר חנייה בערים ויישובים רבים בארץ, החיוב הוא עבור זמן החנייה בפועל ומחייב הרשמה כמנוי. ההרשמה אינה כרוכה בתשלום ו/או דמי מנוי וגם ללא התחייבות. ניתן לעשות זאת באתר פנגו או במוקד השירות של החברה. איך עובד השירות: מתקשרים באמצעות הסלולר למספר הייעודי ומפעילים את החנייה. בסיום, מתקשרים על מנת לבצע יציאה או סיום. קחו בחשבון, אתם מחויבים עבור זמן אוויר שהוא זמן ההמתנה למענה האוטומטי. לכל עיר יש זמני חנייה מירביים ליד מדרכות כחול-לבן, ולכן, בכדי לא לחרוג מהם, ישנו לפנגו שירות תזכורת שעלותו 1.90 שקל לחודש, ובאמצעותו נשלחות הודעות (ללא הגבלה) לנהג, שמזכירות לו כי זמן החנייה שלו עומד לפקוע, ולחסוך ממנו דו"חות חנייה נוספים. פנגו מאפשרת הארכת זמן החניה מכל מקום מבלי לגשת לרכב. במסגרת התחרות בשוק, ועל מנת להוות אמצעי חנייה אטרקטיבי הכולל שירותים נוספים, מציעה כעת פנגו שירותים נוספים. הראשון, מאפשר תשלום לחניונים. השירות מוצע כעת בחניונים אחדים של חברת סנטרל פארק בערים ת"א, ר"ג, ראשל"צ וחיפה, ובעתיד יצטרפו אליהם חניונים נוספים, וגם ערים נוספות. התהליך פשוט: שולחים מסרון למספר 4500 ובו קוד פנגו שמופיע על כרטיס החנייה. מסרון נכנס יאשר את ביצוע התשלום. ביציאה מהחניון, כל מה שצריך לעשות הוא לשרבב את הכרטיס שקיבלתם לחריץ המיועד לכך בשער היציאה, וזהו. התשלום אגב, הוא זה שנקבע בכל חניון, ובנוסף עלות משלוח המסרון – 50 אגורות. שירות נוסף חדש נקרא "שטיפומט פנגו", והוא שירות שמאפשר שטיפה מוזלת של המכונית באחת מבין 150 מרכזי שטיפה של שטיפומט. השירות מתבצע לאחר כניסה לאפליקצית פנגו באייפון או אנדרואיד, או דרך הכניסה לאתר האינטרנט של פנגו, והוא אפשרי גם דרך תוכנות הניווט WAZE וכן סלקום נביגטור. התעריף עבור רכב פרטי עומד על כ-38 שקלים, ואילו רכב מסחרי או פנאי-שטח 45 שקל.

סלופארק

גם סלופארק הוא שירות חנייה סלולרי, שמאפשר חנייה בכחול-לבן בכעשר רשויות מקומיות בארץ. גם כאן, תעריף החנייה הוא לדקה, בהתאם לכל רשות מקומית. גם כאן, יש צורך להירשם לשירות על מנת שלפקח שמגיע ומזין את מספר הרכב, יופיע מיד על צג המכשיר שלו, כי המדובר ברכב שהינו מנוי של שירות סלופארק. הפעלת השירות עצמו מתבצעת בחיוג סלולרי, ולסיום מנתקים. גם לסלופארק אפליקציה ייעודית ויעילה להורדה לסמארטפונים. משתמשי סלופארק צריכים לשלם על דמי שימוש כשבעה שקלים בכל חודש, סכום הכולל גם שירות תזכורת לסיום החנייה. מי שלא מעונין להפעיל את השירות באמצעות תקשורת מהסלולרי שלו, יכול לרכוש כרטיס טעון מראש (Pre Paid) שבו יש שלוש שעות חנייה, או כרטיס הטעון בשלושים או חמישים שקל. כרטיס כזה, משמש את איזי פארק, עליהם נספר בהמשך.

איזי פארק

באיזי פארק משלמים רק על הזמן שחונים, ללא עלויות נלוות שכרוכות בזמן אוויר סלולרי או דמי שירות, למשל. יש כאן כרטיס חנייה סלולרי, גדג'ט קטן שהוא המדחן האישי של המשתמש. זהו כרטיס שנטען מראש בתשלום (Pre Paid). עלותו המקורית 89 שקלים לחמש שעות חנייה, וניתן לטעון אותו בסכום מירבי של 300 שקל. אגב, המכשיר מאפשר כיום הטענה באמצעות חיבור USB למחשב עם אינטרנט. המכשיר נרכש בחנויות בערים רבות בארץ,  טעון מראש (Pre Paid) בזמן חנייה מסוים, וניתן להטעינו באמצעות הסלולרי או באמצעות אתר האינטרנט של סלופארק.

אז מי עדיף?

השוואה בין שלושת שירותי החנייה הללו מניבה התלבטות, ואין כאן מנצח חד-משמעי. באיזי פארק, אין הפתעות – אתם משלמים מראש ויודעים כמה שילמתם – ללא הוצאות סלולר נלוות. בפנגו ובסלופארק, יש עלויות זמן אוויר, אך בסופו של דבר, הם ככל הנראה השירותים הנוחים, כי החיים שלנו סובבים סביב הטלפון הסלולרי ובמיוחד הסמארטפון על שלל האפליקציות שלו.

רכב חברה – כמה זה עולה לי בתלוש משכורת?

מדינת ליסינג

הביטו במבט חטוף וממש לא מדוקדק סביבכם בכבישים, ובייחוד בכבישי גוש דן: גדודי מאזדה3, טויוטה קורולה, יונדאי i20, פורד פוקוס, מאזדה5, קיה ריו ( רשימה חלקית בהחלט) חדשות לגמרי, מרביתן בצבע לבן או כסוף… לא צריך להתעמק בשביל להבין כי המדובר ברכבי חברה, ומבט נוסף אל הצדדים האחוריים של המכונית, היכן שמתנוסס בגאון הלוגו או שם החברה, גם יחזק בדרך כלל השערה זו. זו עובדה כי מאות אלפי נהגים בישראל מתניידים בשוטף באמצעות רכב חברה, במה שהפך לתופעה הבולטת של ה-15 שנים האחרונות. מרבית מנהגים אלה משלמים על הרכב הזה בכל חודש בשיטת ליסינג תפעולי, כפי שנסביר מיד. פה-ושם, בעיקר במקרה של אנשי מקצוע כמו טכנאים אנשי מכירות, שליחים או עובדי חברות פרטיות קטנות, הם מקבלים רכב חברה גם ללא תשלום כלשהו מטעמם.

אובדן ערך, בלאי

אחד היתרונות המרכזיים הוא ללא ספק, הוא אלמנט המימון המאפשר נסיעה במכונית חדשה, וזאת ע"י תשלומים חודשיים. הרי, מכונית חדשה עולה לא מעט כסף, שלא תמיד מצוי בכיסכם. לדוגמא: מכוניות מיני עולות בין 60 ועד 70 אלף שקל, מכוניות סופר-מיני 70 ועד 110 אלף שקל, ומכוניות משפחתיות 110 ועד 150 אלף שקל. האם יש לכם כסף לשלם על מכונית חדשה מהניילונים? לא בהכרח. מכונית חדשה מקנה דרגה גבוהה של פינוק אך גם נוחות ואמינות, ושקט נפשי. סיבות נוספות להעדיף לקבל מכונית מאשר לרכוש מכונית חדשה: את אובדן הערך העצום שחל על מכונית חדשה, סופגת מכונית הליסינג שאינה שלכם. בנוסף, נחסך מכם הבלאי הכרוך בנסועה גבוהה או חלילה, נזקי תאונות, החל על המכונית הזו שאינה ממש שלכם.

הגבלת נסועה?

בעידן בו ליטר בנזין עולה 8 שקלים ומעלה, אין ספק, כי לקבל רכב חברה, שהתשלום עבורו מגלם מימון דלק נדיב, זה נחמד בהחלט. קחו בחשבון, שיותר ויותר חברות מתחילות להגביל את סך הנסועה החודשית או את כמות הדלק הנצרך בכל חודש. עדיין, זה טיפה בים, ולא פלא שנהגי ליסינג חורשים את הארץ לאורכה ולרוחבה. בסעיף הנוחות אפשר לציין לטובה את העובדה שרכב חברה פוטר את בעליו מכאבי הראש הקשורים בביטוחים ובאחזקה, בתיקונים ואפילו בהחלפת תקר בגלגלים…

המדינה נהנית

קבלת רכב ממקום העבודה מהווה לעיתים סמל מעמד, ובהתאם לתפקיד ולמשכורת, כך גם נבחרת המכונית הניתנת, מכל סיגמנט וסיגמנט. נשמע כל כך טוב? כאמור, יש צדדים בהחלט טובים. אבל, רכב חברה – במידה והוא ניתן בשיטת ליסינג תפעולי, טומן בחובו גם צדדים שליליים. משנה לשנה, ההוצאה החודשית המוטלת על כתפי העובד, עולה ונעשית בלתי משתלמת במקרים רבים. המדינה כבר מזמן, גילתה את גודל השוק ואת הכספים המתגלגלים שם, והפכה את ענף הליסינג לאמצעי נוסף של גבייה עבורה, מעין מס עקיף.

משנה לשנה, עלה שווי השימוש ברכב, באמצעות מס הכנסה.

שווי שימוש

עולם הליסינג הכניס לחיינו מושג חדש: "שווי שימוש". הכוונה היא להטבה, לסכום שנזקף להכנסתו של עובד, שקיבל רכב מהמעסיק. נציין, כי הסכום הנ"ל נוסף באופן פיקבטיבי לברוטו במשכורת, ובהתאם משולם מס. דוגמא: ממשכורת 12,000 ברוטו, עם רכב צמוד ששוויו 2,000 שקל בחודש, ישלם העובד כאילו הרוויח 14,000 שקל ברוטו, ולחישוב הנטו, יוותר הברוטו על סך 12,000 שקל. שווי הרכב הצמוד החל מ-1/1/2011 עומד על 2.48% משוויו הכולל כרכב חדש. (עד אז, 2.04% לרכב שעלותו כחדש עד 130,000 שקל, ומעבר למחיר זה 2.48%). שווי השימוש נקבע בהתאם למדד, ואגב, הפחתת שווי השימוש עבור רכב היברידי (כגון טויוטה פריוס) עומדת על כ-350 שקל לחודש.

לא תמיד משתלם!

אז, האם זה משתלם? לא בהכרח. לעובד שנוסע מעט מאד, עד 10,000 ק"מ בשנה, אין לו כדאיות לקחת רכב בליסינג. נסועה של 10,000 ק"מ ועד 25,000 ק"מ בשנה עשויה להיות משתלמת במצבים מסוימים, ואם הנהג נוסע למעלה מ-25,000 ק”מ בשנה, הרי שבאופן כללי, בהחלט משתלם לו לקחת רכב בליסינג. לאור הרפורמה בענף, שהפעילה מדינה ואשר יושמה בשתי פעימות (ינואר 2010, וינואר 2011), מי ששילם בעבר למשל 2,500 שקל בחודש, נדרש לשלם 3,000 שקל (בהתאם לסוג הרכב). במקרה כזה, ליסינג מימוני או עלות אחזקה של מכונית משומשת בת מספר שנים במצב טוב, עשויה להיות משתלמת וזולה יותר בכל חודש. אם נחבר את הסכום היורד מהברוטו הכולל במשכורת אל שווי ההטבה (שווי השימוש) נקבל בדרך כלל סכום גבוה מעלות אחזת רכב פרטית. קחו בחשבון, ברוטו נמוך יותר משמעו הפרשה נמוכה יותר לפנסיה ולהשתלמות ופיצויי פיטורים נמוכים יותר (המדובר בכמה מאות שקלים לחודש!).

גריטת רכב – גרוט כבר את הגרוטאה!

רבים מאיתנו זוכרים את הרכב הראשון שרכשו בשנת תרפ"ו.  בהחלט הייתה זו התפתחות משמעות מאז ימי החמור והגמל. מתגעגעים? כנראה שלא. החמור, הגמל והרכב הישן-OUT, גריטת רכב-IN. המדריך המלא.

כלי תחבורה הם הגורם העיקרי לזיהום האוויר, מטרדי רעש, פליטת פחמן דו-חמצני והתחממות כדור הארץ. במדינה כמו ישראל, מדינה קטנה בה קיימת צפיפות של כלי רכב על הכביש, כתוצאה מזיהום האוויר ומטרדים נוספים עולות רמות התחלואה בערים הגדולות.

בשנת 2010 הציג השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן,  תוכנית ייחודית לגריטת רכב בשיתוף משרד התחבורה. במידה ואתם בעלי רכב שגילו למעלה מ-20 שנים, עומדת בפניכם האפשרות לבצע גריטה תמורת תשלום. המדינה מציעה לכם סכום של כ-3,000 שקלים על מנת שרכבכם הישן יורד מן הכביש ובכך תעזרו לצמצם את זיהום האוויר.

מחקרי הערכה שנעשו בנושא הראו כי משתלם למדינה להוציא אל הפועל את תכנית הגריטה לרכבים פרטיים בלבד ולא למשאיות ואטובוסים. זאת מכיוון שהמיסוי על רכבים פרטיים מגיע לכ-60% ממחיר הרכב, בניגוד למשאיות ואוטובוסים עליהם לא חלים מיסי קנייה והמע"מ עליהם ניתן לקיזוז.

מטרותיה העיקריות של התוכנית לגריטה הן צמצום זיהום האוויר, הפחתת מספרן של תאונות הדרכים, הקטנת מספר הגרוטאות המושלכות בצידי הדרך והגדלת המחזור של חומרים מרכבים. חומר הגלם שנגרט יביא לגדילה בקצב פעילותם של מפעלי המחזור וכתוצאה מכך, יוביל לגידול בתעסוקה, ברווחים, במיסוי, והכי חשוב בתוצרת. כמו כן, הגריטה מביאה לעליית בתפוקת הפקת הברזל ומחזורם של צמיגי רכב. במידה ותגרטו את רכבכם, תתרמו לא רק לאיכות הסביבה, אלא גם להנעה כלכלית וחברתית של המשק הישראלי ובנוסף תקבלו על כך תשלום.

במקביל לגריטת הרכבים, משרד התחבורה הציב קריטריונים חדשים ומחמירים למעבר מבחן הרישוי השנתי: מעתה כל כלי רכב ישן המונע בבנזין או סולר, יחוייב לעבור סדרת בדיקות מחמירה לשם הערכת כמות פליטות הגזים מזהמי האוויר.

באם תחליטו לרכוש רכב חדש מהסוכנות לאחר גריטת רכבכם, תתרמו להנעה כלכלית של המשק. זאת מכיוון שקיימת תוספת רווח לייבואן הרכב, כך שבמידה ותחליטו לרכוש רכב חדש "מן הניילונים", הגידול ברווחיות יוביל גם לגדילה במיסוי.

רכבים הרשאים לעבור גריטה הם כל הרכבים ששנת ייצורם עומדת על 1992 ומטה, שהינם רכבים פרטיים, נמסרים לגריטה על ידי בעליהם הרשומים, אינם מעוקלים או משועבדים ושרישיונם נמצא בתוקף. הסיבה לכך שעל הרכבים להיות בעלי רישיון בתוקף היא שרכב ללא רישיון אינו מורשה לנסוע על הכביש ולכן אין למדינה אינטרס לתת לבעל הרכב תמריץ כדי לשכנע אותו לשלוח את הרכב לגריטה.

לאחר שוידאתם כי רכבכם עומד בדרישות הסף לגריטה, עליכם לבטל את רישיון הרכב הרשמי במשרד הרישוי. לאחר מכן תקבלו רישיון רכב זמני מיוחד ל-48 שעות שבמהלכן עליכם לגשת אל אתר הגריטה יחד עם רישיון זה ותעודת מזהה של בעל הרכב או תעודת ייפוי כוח במידה אינכם בעלי הרכב. זוהי העת להיפרד מרכבכם. לאחר שהשארתם את רכבכם באתר הגריטה, בתוך 45 יום חשבון הבנק שלכם יזוכה בכ-3,000 שקלים.

תתפלאו, אבל לא אנחנו "המצאנו את הגלגל". במדינות רבות אחרות קיימות תוכניות לגריטת רכב, מתוך רצון להילחם בזיהום האוויר ולעודד את כלכלת המשק. בדומה לישראל, גם באנגליה משלמים לבעל הרכב תמריץ על סך כ-2,000 ליש"ט לרכישת רכב חדש בעבור הגריטה. לעומת זאת, בארצות-הברית פרוייקט הגריטה הוא תולדה של המשבר הכלכלי אשר פוקד מדי כמה שנים את המדינה. אולם נראה כי הרווח הגדול ביותר מפרוייקט הגריטה נמצא דווקא בגרמניה, בה נהנה בעל הרכב מתמריץ של כ-2,500 אירו הן מהמדינה והן מסוחרי הרכבים, מה שמעניק לו כ-5,000 אירו לרכישת רכב חדש.

עם זאת, חשוב לציין כי ההבדל בין מדינת ישראל לשאר המדינות בעולם בנושא הגריטה אינו עומד רק על התמריץ הכלכלי. בעוד שבישראל גיל גריטת הרכב עומד על 20 לפחות, במרביתן של מדינות אירופה, ניתן לגרוט רכב כבר לאחר 10 שנים מייצורו, מה שמאפשר ליותר אנשים לזכות בתמריץ הכספי ולסייע לשמירה על איכות הסביבה בתדירות גבוהה יותר.

אט-אט מקבל פרוייקט גריטת הרכבים בישראל תאוצה ופרסום רב. אולם מדובר בתוכנית העתידה להתבצע באופן תכוף כל מספר שנים, שכן לאחר גריטתם של כלי רכב העומדים בתקן, במשך תקופה מסויימת, פוטנציאל הגריטה יקטן וילך כיוון שיהיו פחות ופחות כלי רכב ישנים על הכביש. יש מקום לחשוב על פיתוחה של תוכנית חד פעמית כל כמה שנים, כפי שהיא מיושמת באיטליה.

עד היום נגרטו כ-18 אלף כלי רכב ישנים. משמעות הדבר היא שצומצמו אלפי טונות של מזהמי גז הפחמן על סוגיו, ובמידה והתוכנית תימשך, החיסכון למשק יסתכם בכ-30 מיליארד שקלים מדי שנה. בעתיד ייתכן והתוכנית תיכנס לתוקף גם לגבי כלי רכב פרטיים ששנת ייצורם היא בין 1993-1994, וכן לגבי כלי רכב מסחריים ודו-גלגליים בנפח של 125 סמ"ק. אז יאללה, אם יש לכם רכב ישן, תנו גז לכיוון אתר הגריטה. משתלם, לא?

מכוניות יוקרה- מדריך לרכבי היוקרה 2012

והרי (המכוניות) החדשות II – קרוסאוברים, יוקרה, ספורט ומיניוואנים

 בפוסט הראשון דיברנו על מכוניות חדשות ב- 2012 וכאן אנחנו מעדכנים אתכם ברכבי היוקרה שיפקדו את ארצנו השנה. לא נוכל לספר על כולן, ויש גם פה-ושם תהיות וחוסר וודאות לגבי מועד נחיתה של דגמים אחדים, לכן בחרנו מספר נציגות מקטגוריות רכב שונות, ועליהן נשמח לבשר.

קרוסאוברים

מאזדה CX5

סוף סוף, גם למאזדה נציג רלוונטי חדש בארץ, לנישת רכבי השטח/ הקרוסאוברים המתפתחת בצעדי ענק. הקרוסאובר הקומפקטי CX-5 הנאה מבוסס על פלטפורמת מאזדה3 החדשה. זהו רכב חמישה מושבים המצויד במנוע בנזין 2 ליטר ( 162 כ”ס) עם הנעה רגילה או כפולה, שבהחלט יכול לתת תחרות ראויה לניסאן קשקאי וליונדאי IXX35.

מיצובישי ASX

הקרוסאובר הקומפקטי של מיצובישי שמגיע ישירות מיפן, מבוסס על פלטפורמת הלנסר המשפחתית, וזה אומר, שלמרות המילה קומפקטי, הרי שהוא מציע מרווח פנימי נאה לנהג ובעיקר לנוסעים. אגב, למרות בסיס גלגלים זהה,  ASX קטן במימדיו מהאאוטלנדר שכבר נמכר במחוזותינו. הרכב מצויד במגוון מנוע בנזין ( 1.6, 1.8 או 2 ליטר – לא ברור איזה ישווקו בארץ), עם תיבה אוטומטית רציפה (CVT).

פורד קוגה

בסוף 2011 הוצג בעולם הקרוסאובר הבינוני של פורד, בצורתו החדשה, והוא יגיע לישראל במהלך 2012. קוגה בנוי על פלטפורמת המשפחתית פורד פוקוס החדשה, ואגב, גם פנים הרכב דומה מאד לזה שבפוקוס. קוגה מצויד במגוון מנועי בנזין בהספקים שבין 168 ועד 240 כ"ס, עם תיבה ידנית או רובוטית, ועם הנעה קדמית או כפולה.

מכוניות יוקרה

לקסוס GS

יצרנית היוקרה לקסוס, מנסה לנער מעט את תדמית השיעמום והסולדיות המאופקת, והציגה בסוף 2011 את ה-GS החדשה. המכונית הזו היא שרירית, כוחנית ואף מעט ספורטיבית יותר ביחס לעבר. GS שאמורה להתחרות בב.מ.וו סדרה 5, מציעה תא נוסעים מאד גרמני באופיו – כלומר, איכותי ומרשים. היא מצוידת במנועי בנזין, ויש אפילו גרסה היברידית, למי שגם חש שמצפונו מעיב עליו ביחס לסביבה…

קדילאק ATS

יצרנית הרכב האמריקנית קאדילק, שרגילה מאז ומתמיד להציף את ארה"ב וגם שאר העולם, במכוניות גדולות ועתירות נפח מנוע, מנסה לכבוש קהלים אחרים, עם ה-ATS. מדוע קהלים אחרים? כי המדובר במכונית עם ממדים בינוניים של רכב מנהלים כדוגמת ב.מ.וו סדרה 3, למשל. מעבר לכך, מכונית חדשה לגמרי, עם פלטפורמה חדשה, ומראה חיצוני אוונגרדי שמיישר קו עם דגמי קאדילאק הגדולים יותר. אצלנו בסוף 2012.

סיטרואן DS5

גרסת הפרימיום היפהפייה DS5 מבית סיטרואן, היא מכונית האצ'באק/קופה/סטיישן מהודרת ומקורית למראה. היא מתבססת על פלטפורמת פיג'ו 3008, ומציעה מימדים נדיבים למדי:

453 ס"מ אורכה, 187 ס"מ רוחבה, ו-150 ס"מ גובהה – כלומר, היא רחבה ונמוכה עם צדודית ספורטיבית. לפי מיטב המסורת של סיטרואן, תא הטייס מקורי וייחודי לכל הדעות. תשווק בישראל ככל הנראה עם מנועי בנזין 1.6 ליטר טורבו (155 או 200 כ"ס ), ידני או אוטומטי.

מכוניות ספורט

ב.מ.וו סדרה 6

הדור השלישי של ב.מ.וו סדרה 6, מכונית הקופה הגרמנית בעלת הניחוח הספורטיבי, מגיע אלינו בחודשי 2012 הראשונים. המדובר במכונית יפהפייה, שתשווק לקהל בשלוש תצורות מרכב: קופה סגורה, קבריולה פתוחה (גג בד) ומאוחר יותר גם כסדאן. למכונת הנהיגה הזו מנועים עוצמתיים בהספקים של 313 ועד 407 כ"ס, אליהם משודכים גיר ידני או אוטומטי, הראשון עם שישה יחסי העברה, והשני מאד מתקדם וייחודי, עם לא פחות משמונה יחסי העברה!

סובארו BRZ / טויוטה FT86

לטויוטה בעלות על חברת סובארו, ושתיהן פיתחו ויצרו יחד מכונית ספורט נאה מאד עם ביצועים הולמים. לקופה הזו מפרט זהה תחת שני המותגים, הווה אומר, הנעה אחורית שתאפשר “דריפטים” משגעים, מנוע בוקסר עם 200 כ"ס, ושאר מכלולים ספורטיביים שמבטיחים הנאה ולא רק הנעה. אצלנו באמצע/סוף 2012.

מיניוואנים

אופל זאפירה

בעבר הרחוק, שווק בארצנו המיניוואן הקומפקטי אופל זאפירה. זו לא הייתה הצלחה שיווקית של ממש, וכעת, בערך עשר שנים אחרי, עם יבואן חדש, אולי זה ילך יותר טוב. הזאפירה החדשה מגיעה הישר מגרמניה, מציעה שבעה מושבים בשלוש שורות נפרדות, ובנמצא מנוע בנזין קטן יחסית – 1.4 ליטר, אך מוגדש טורבו, ולכן חזק דיו: 140 כ"ס. לזאפירה בסיס גלגלים המתפרס על פני 277 ס"מ, שזה אומר (לפחות על הנייר…) מרווח מעט יותר ממאזדה5, למשל.

כבישי אגרה בארץ: האפשרויות, הנתונים, המחירים, מחירי המנוי

לשלם? על נסיעה?

כבישי אגרה הם בפירוש לא תולדה של השנים האחרונות – הם קיימים משחר ההיסטוריה ונפוצים כיום בכל מקום בעולם. ולמרות שהמילה "אגרה" נורא שנואה ע"י הישראלי המצוי, כביש אגרה הוא בפירוש לא המצאה ישראלית. המשמעות פשוטה – כביש אגרה מציע לנוסעים בו התנהלות תחבורתית אלטרנטיבית, בתמורה לתשלום, שנקבע בדרך כלל בהתאם למרחק שבו נסע המשתמש. בכביש אגרה, התנועה אמורה להיות דלילה יותר, שכן נסיעה בו כרוכה בתשלום. השימוש בכביש אגרה חוסך זמן נסיעה, כי הוא מציע בדרך כלל יותר נתיבים מאשר בכביש סטנדרטי מקביל; הוא בנוי בצורה מודרנית שמאפשרת נסיעה חלקה ונטולת מפגעי דרך או תאונות וגם מתיר לנהוג במהירות רבה בהרבה מאשר בכביש מהיר או בין-עירוני אחר.

כביש 6: מאחז עד עין תות

כביש האגרה הראשון בארץ הוא כביש 6 המכונה גם חוצה ישראל, או דרך יצחק רבין. הכביש שנחנך ב-2004 יופעל ע"י החברה הזכיינית "דרך ארץ" עד לשנת 2029 ואז יעבור לבעלות המדינה. אורכו של כביש 6 עומד על כ-138 ק"מ. הוא כולל 14 מחלפים או יציאות בכל כיוון. אלו המחלפים שמצויים לאורכו של כביש 6, מדרום לצפון: מאחז; קרית גת; שורק; נשרים; דניאל; בן שמן; נחשונים; קסם; חורשים; אייל; ניצני עוז; באקה-ג'ת; עירון ועין תות. במהלך השנים הבאות צפוי כביש 6 לקבל תוספת משמעותית לאורכו – בערך 124 ק"מ (כ-62 ק”מ לכל כיוון) – הוא יימתח עד מחלף שלומי בצפון, ועד מחלף הנגב, שבסמוך לעיר הבה"דים שצפויה לקום בעתיד, בדרום. נסיעה ממחלף אחד למחלף אחר, מהווה קטע שלם, וכל קטע נסיעה מחייב תשלום, על כך נסביר מיד. כביש 6 כולל נכון לעכשיו רק שתי תחנות שירות – אחת לכל כיוון. תחנות שירות אלה כוללות תחנת דלק, ובתי קפה.

כיצד משלמים?

בניגוד לנהוג בכבישי אגרה רבים בעולם, כביש 6 לא כולל עמדות קופה או כרטוס, אלא מאפשר כניסה חופשית, וזיהוי המכוניות מתבצע באופן אוטומטי ע"י צילום לוחית הרישוי, או זיהוי מתקן אלחוטי המותקן בשמשת המכונית. חשבון התשלום נשלח לכתובתו של בעל הרכב.

כמה משלמים?

התשלום עבור הנסיעה בכביש 6 מורכב מפרמטרים אלה: סוג הרכב, סוג הלקוח, וכמות הקטעים שהנהג חצה. נסביר: סוג הרכב, יכול להיות אופנוע, מכונית (רכב עד 4 טון), ומשאית – הראשון, משלם הכי פחות וכך הלאה. סוג הלקוח, הווה אטומר, האם הוא מנוי או מזדמן. הכי משתלם להיות מנוי פסקל – כלומר, להצמיד לשמשה מתקן איתור אלחוטי. אחר כך בהיררכיה, משתלם להיות מנוי וידאו, ואילו את המחיר הגבוה ביותר באופן יחסי, ישלם נהג מזדמן כלומר, מישהו שנכנס לכביש ואינו מנוי. עלותה של נסיעה של מכונית פרטית של מנוי פסקל על פני שלושה קטעים לכל היותר, תעמוד על 11.52 שקל, ואילו נסיעה של אותו המנוי בחמישה קטעים ומעלה, תעמוד על כ-19.20 שקל. נכון לעכשיו, נסיעה בקטע הדרומי (ממחלף שרק ועד מחלף מאחז) ובכיוון המקביל בדרך חזרה, אינה כרוכה בתשלום, ואילו נסיעה בקטע הצפוני בלבד (מחלף עירון ועד עין תות) ובכיוון חזרה, כרוכה בתשלום נפרד. על מנת להבין טוב יותר ממה מורכב התשלום, וכמה זה יעלה לכם בדיוק, הכנסו לקישור הרלוונטי:

 http://www.kvish6.co.il/taarif.aspx?Id=0&SubId=0&ThreadId=14&ThreadParent=2&PageId=14

מנהרות הכרמל

כביש "מנהרות הכרמל" נמתח על פני כשישה ק"מ בלבד, אך הוא חוסך זמן נסיעה רב למי שמתעתד לחצות את חיפה ולנסוע מדרום-מערב ועד לצפון-מזרח. למנהרות הכרמל שלוש כניסות/יציאות: מחלף חיפה – דרום, מחלף הקריות, ומחלף נווה-שאנן, שנמצא בסמיכות לקניון הגרנד קניון. בדומה לתשלום עבור כביש6, ניתן להיכנס למנהרות הכרמל כלקוח מזדמן, או כמנוי. הסוג הראשון, מחייב עתירה ותשלום בקופות, ואילו מנויים ממשיכים בנסיעה חלקה ללא עצירה. התשלום עבור הנסיעה במנהרות הכרמל משתנה בין רכב פרטי, ציבורי או משאית, ועומד על 6 עד 30 שקלים למקטע מנהרה אחד (בהתאם לסוג הרכב), ובין 12 ל-60 שקלים עבור שני מקטעי מנהרה.  (בהתאם לסוג הרכב).https://mybill.carmeltunnels.co.il/ManuiSelectionPage.do

הנתיב המהיר

הנתיב המהיר הינו קטע נסיעה שנותן עדיפות לתחבורה ציבורית ולכלי רכב בתפוסה מלאה של שלושה או ארבעה נוסעים, בכניסה לעיר ת"א. הנתיב המהיר נמתח על פני כ-13 ק"מ ופועל ממזרח למערב במקביל לכביש ת"א-ירושלים ( כביש 1), מנתב”ג ועד גשר קיבוץ גלויות שבאיילון. כאן, התמחור שונה וקצת מבלבל, שכן המדובר על אגרה שנגבית בהתאם לביקושי הנסיעה בנתיב זה: ככל שהנתיב עמוס יותר, כך תהייה אגרת הנסיעה גבוהה יותר.  אגרת המינימום עומדת על 7 שקלים, ואילו אגרת המקסימום עשויה לטפס עד ל-75 שקלים, והם עשויים להשתנות בכל יום ובכל רגע. הנוהגים בנתיב צריכים לעקוב אחר השילוט בכניסה לנתיב, שיציג את גובה האגרה בהתאם לעומס התנועה באותו הרגע. כדאי לציין כי על מנת לעשות שימוש בנתיב המהיר, יש להיות מנוי רשום במערכת – גם אם המדובר בכלי רכב פטור מתשלום ( תפוסה של שלושה או ארבעה נוסעים או תחבורה ציבורית). בסמוך למחלף שפירים הוקם מתחם "חנה וסע" גדול, ושם פועלים שירותי הסעה סיבוביים חינם לת"א ור"ג. https://www.fastlane.co.il/pre-registration.asp

האם כבישי אגרה משתלמים?

תלוי למי, תלוי מתי, תלוי לאיזה רכב…התנהלות בדרכים חליפיות/ מקבילות לכבישי האגרה, תניב במקרים רבים – בעיקר במהלך שעות העומס – הזדחלות מייגעת בין פקקי תנועה לרמזורים. מעבר לעובדה שכבישי אגרה מציעים לעיתים נסיעה בקו רציף מעט קצר יותר, כדאי כמובן לקחת בחשבון את בזבוז הדלק והבלאי הגבוה שכרוכים בעמידה בפקקים. אם תקזזו את עלויות האגרה, תגיעו במקרים רבים לעלות פחות או יותר זהה בין כבישי אגרה לכבישים חלופיים עם יתרון משמעותי של כבישי אגרה בזמן נסיעה נמוך בהרבה.

מכוניות חדשות 2012

והרי (המכוניות) החדשות

שנת 2012 תהייה שנה מאד מעניינת, בכל הקשור להיצע המכוניות שיגיע ארצה. לא נוכל לספר על כולן, ויש גם פה-ושם תהיות וחוסר וודאות לגבי מועד נחיתה של דגמים אחדים, לכן בחרנו מספר נציגות מקטגוריות רכב פופולאריות, ועליהן נשמח לבשר.

קטגורית מכונית מיני

טויוטה אייגו
באיחור לא אלגנטי, תגיע אלינו המיני של טויוטה, שלמעשה מיוצרת בצ'כיה במקביל לתאומות הממותגות פיג'ו 107 וסיטרואן C1 (שייבואה הופסק). עד כה, לא הייתה לטויוטה שום נציגות בקטגוריה המאד נפוצה בימים אלה, ואין סיבה שעם מחיר הולם, לא תהפוך האייגו לרבת-מכר.

פיאט פנדה
הדור השלישי של פיאט פנדה, הוצג בספטמבר 2011. המכונית החדשה גדולה מקודמתה, שגם אז הייתה מרווחת. זה אומר, שזו מכונית המציעה ממדים בהחלט אטרקטיביים ביחס לקטגורית מכוניות מיני. מיוצרת עם שלל מנועים חסכוניים ועם גיר ידני או רובוטי.

רנו טווינגו
רנו טווינגו היא מכונית מיני שנמכרה בשנות התשעים גם בישראל, ועושה ב-2012 קאמבק.  באירופה רנו טווינגו מאד נפוצה ובצדק: היא חמודה, חסכונית, וזריזה וכל זה עם תג מחיר שצפוי גם בארץ להיות מאד אטרקטיבי. לתשומת לב הצרכנים הפוטנציאליים: בניגוד למתחרות, היא מיוצרת במרכב שלוש דלתות בלבד – לטוב, או לרע.

קטגורית מכוניות סופר-מיני

גרייט וול הVoleex C10
יצרנית הרכב הסינית גרייט וול שכבר נכנסה ארצה במהלך 2011 עם טנדר, מביאה מכונית קטנה וחמודה שנראית כאילו הועתקה מטויוטה יאריס. Voleex C10 שמיוצרת מ-2010, היא מכונית האצ'באק עם מנועי 1.3 ליטר (91 כ"ס ) או 1.5 ליטר (105 כ"ס ).

טויוטה יאריס
בעבר הייתה טויוטה יאריס מכונית די נפוצה ומבוקשת. מחיר גבוה מדי בתוספת גיר רובוטי לא מוצלח, הדירו ממנה את קהל הצרכנים. כעת היא חוזרת – המדובר בדור השלישי של היאריס, המצויד במנועים חסכוניים ולשם שינוי, בגיר אוטומטי רציף עם שבעה יחסי העברה.

פיג'ו 208
פיג'ו 207 לא הצליחה לשחזר בארץ את הצלחת הדגמים שקדמו לה (205, 206), והנה בתערוכת הרכב של ג'נבה, במארס 2012, מוצגת האחות החדשה לשושלת הסופר-מיני הצרפתיות: 208. זו מכונית קטנה יותר מה-207, אך אוחזת בבסיס גלגלים זהה. תאמינו או לא, בפיג'ו מציינים, שהיא מרווחת מה-207. החדשה צפויה לנחות בארץ לקראת סוף השנה כלומר, במהלך אוקטובר או נובמבר 2012, חמושה במנועים חסכוניים במיוחד.

קטגורית מכוניות משפחתיות

MG350
אירוע היסטורי בזעיר-אנפין: MG350 היא המכונית הראשונה שמגיעה מסין, ושייכת לפלח המשפחתיות – הקטגוריה אולי הכי גדולה וחשובה בישראל. זה קורה לאחר שהמכונית זכתה לתקינה אירופאית – מושג לא מובן מאיליו בכל הקשור למכוניות סיניות. היא קרובה בממדיה לטויוטה קורולה או למאזדה 3, ואכזבה עם ניחוח רטרו נרשמת בסעיף ההנעה: למכונית מנוע 1.5 ליטר עם 105 כ"ס, אליו משודך גיר אוטומטי עם ארבעה יחסי העברה בלבד.

יונדאי i30
הדור השני של משפחתית ההאצ'באק הפופולארית מציע ניחוח כל-אירופי: המכונית החדשה תוכננה בגרמניה, מיוצרת בצ'כיה ומציעה מראה עדכני ואנין, כיאה לשוק היעד. מנוע 1.6 ליטר בנזין עם גיר ידני או אוטומטי, שניהם בעלי שישה יחסי העברה.

קיה ריו
הדור השלישי של התת-משפחתית הזו, מציע שיפור ניכר בכל התחומים, ובראש ובראשונה בעיצוב החיצוני. המכונית שמבוססת על מכלולי יונדאי אקסנט, מציעה מנועי בנזין וטורבו-דיזל.

הונדה סיוויק
סיוויק החדשה, בת הדור התשיעי, מציעה עיצוב קצת משעמם ביחס למקובל. המכונית תפחה מעט באורכה, הצטמצמה מעט בבסיס הגלגלים שלה, ובאגף ההנעה, מציעה מנוע 1.8 ליטר מעט חזק וחסכוני יותר. לבחירתכם בתצורת מרכב סדאן ארבע דלתות או האצ'באק חמש דלתות.

סובארו אימפרזה
במהלך השנים, היו לה כמה וכמה עיצובים (ומתיחות פנים), חלקם טובים יותר, מרביתם טובים פחות…2012 היא השנה שבה מגיע לישראל הדור הרביעי והעדכני של האימפרזה, המשפחתית הכל כך חשובה לסובארו בישראל. המשפחתית מיפן קיבלה עיצוב נאה וכעת היא מזכירה מאד את אחותה הגדולה, ה-B4 (לגאסי, בכל מקום אחר בעולם…). בחזית מנוע חדש שנפחו והספקו שודרגו מעט -  1.6 ליטר עם 114 כ"ס – אליו שודכה תמסורת רציפה.

קטגורית משפחתיות גדולות (מנהלים)

 יונדאי i40
המשפחתית הגדולה שמחליפה אצלנו את הסונטה, פותחה דווקא בגרמניה (עבור קהל היעד האירופאי) ותימכר בגרסאות מרכב סדאן וסטיישן, עם מנועי בנזין 2 ליטר 175 כ"ס או טורבו-דיזל 1.7 ליטר 134 כ”ס.

קיה אופטימה
האחות של יונדאי i40 מציעה גם מכלולים רבים משותפים, כולל באגף ההנעה. המדובר במכונית יפה, מאובזרת ועם צפי לתג מחיר אטרקטיבי, שסוף כל סוף יזניק בארץ את סיגמנט המשפחתיות הגדולות של קיה למעלה.

על דגמים נוספים ניתן להתעניין בקטלוג רכבים חדשים של אתר יד2.

פורמולה? בארץ הקודש?

הגיעו ימות המשיח, וכבודו מגיע לא על חמור לבן אלא על…מכונית מירוץ פורמולה ססגונית! על אירועי הפתיחה של הספורט המוטורי בארץ, בכתבה שלפניכם

המדינה אסרה

מזה שנים רבות, מנסים חובבי ספורט מוטורי, לקיים כאן מירוצים נורמליים, בדומה לנהוג בעולם הרחב, ואגב, לא רק בעולם המערבי. ואפילו התקיימו פה אי-אלו מירוצים, אבל, משנות השמונים של המאה העשרים, התנגדה המדינה למירוצים אלו, והמשטרה הצליחה מאז לאכוף ולבטל קיום מירוצים רבים. נכון, כי במהלך השנים, התקיימו בפועל לא מעט מירוצי אופנועים, מכוניות ראלי, קארטינג וכדומה, אך תמיד הם התקיימו תוך סיכון מצד רשויות החוק. כבר משנת 2000, מנסים נהגי מירוץ וגורמים בענף הספורט המוטורי לקדם חוק ספורט מוטורי, כשברקע מלחמות ביורוקרטיה ומאבקים בין-משרדיים, וקידום משמעותי בעניין חל ב-2005, כששיא השיאים הגיע בסופו של דבר רק במארס 2010 – המדינה אישרה סופית את תקנות הספורט המוטורי, ובכך נפתחה הדרך לקיומם של מירוצים.

מחממים מנועים?

אז סוף סוף, אישרה המדינה לקיים מירוצים. רק קצת חבל שבניגוד לעולם, היה בכלל צורך בחקיקת חוקים ייעודיים, ולא להסתפק בתקינה בין-לאומית רלוונטית. חקיקה שכזו צפויה להערים קשיים רבים על מי שירצה לקיים מירוצים בפועל שכן, חלק מהתקנות ( סה”כ ישנן 14 תקנות) קשה מאד ליישם. מאז אושרו סופית תקנות חוק הספורט המוטורי במחצית 2011, נלחמו מפיקי מירוץ הפורמולה העברי הראשון (חברת BBM) נגד הזמן ונגד אינספור גורמים, על מנת להיות אלו שמקיימים לראשונה בארץ, את האירוע הכל כך מבוקש, כמעט דמיוני.

אילת נבחרה להיות זו שבה יתקיימו המירוצים. בנמל אילת הוכשר מסלול באורך 1200 מטר בלבד (אך עומד בתקנות הפורמולה FIA העולמיות), לצד מתחם המכס, ולצידו יציע לכ-4,000 צופים. עוד לפני כן, על מנת לאתר נהגי פורמולה ישראליים, נערכו ימי אודישנים, ומבין אלפי מתמודדים, נבחרו כ-16 נהגים.

הקהל חוגג

בדצמבר 2012 זה סוף סוף קרה: יריית הפתיחה לאירועי הספורט המוטורי בישראל. לארץ הגיעו הישר מצרפת שמונה מכוניות פורמולה ססגוניות מבית רנו. אלו למעשה מכוניות ספורט המצוידות במנועי בנזין 2 ליטר עם 200 כ"ס ומשקל קליל של כמה מאות ק"ג בלבד, מה שמזניק אותן בתוך שלוש שניות למאה קמ"ש, ולמהירות מירבית של 266 קמ"ש. מכוניות אלה הפגינו ביצועים נאים על המסלול הקצרצר, אך בעצם זו הייתה הפגנת כוח קטנה מאד ביחס למה שניתן להפיק מהן, ובנוסף, המירוץ היה נגד הזמן, ולא תחרויות בין הנהגים עצמם. מי שגנב את ההצגה, היו דווקא מכוניות ההחלקה – “דריפטינג", מירוצי הקארטינג, ואופנועי הסופרמוטו, ששעשעו את הקהל ביציעים עם הרבה אקשן. בנוסף, חגגו שם כמה וכמה סלבריטאים שהפליאו ידיהם בהגה של המכוניות המהירות. כדאי לציין שהקהל נהנה והגיע בהמוניו, למרות שעלות הכניסה לשני ימי האירועים האלו הייתה בהחלט לא זולה.

ומה בעתיד?

המקטרגים טוענים, ששום דבר שמקובל בחו"ל, לא נראה עדיין בארץ, ושבסך הכל, המירוצים היו קצת עלובים. אבל, לעניות דעתי, זו סתם צרות עין – אירוע הספורט המוטורי שנערך באילת היה מוצלח, וצריך לזכור כי הוא הסנונית הראשונה, ויש סיבה טובה לצפות שיהיו עוד אירועים רבים ומוצלחים, אולי על בסיס שנתי – בסך הכל, יש רצון מצד יזמים וספונסרים, וכמובן גם מצד הקהל. ויש גם בשורה מצד המדינה (כזכור, זו שבעבר התנגדה בעוז לספורט המוטורי), מעין חזון כמעט אוטופי שמאד משמח אם אכן ייצא לפועל: משרד הספורט ( בשיתוף המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד התיירות ומינהל מקרקעי ישראל) יזם תוכנית משלו להקמת מתחם פארק לספורט מוטורי בנגב, תוך השקעה של מאה מיליון שקל. אז האם אחרי אילת, יהפוך הנגב לבירת המירוצים של המדינה? נחזיק אצבעות.

חברות ליסינג – סקירה של חברות הליסינג השונות ומה הן מציעות לי

בישראל פועלות למעלה משישים חברות ליסינג שונות, רבות מהן קטנות ואנונימיות. מבין עשר הגדולות נזכיר את אלה: עם לא פחות מ-65 אלף מכוניות שברשותה, מדורגת חברת שלמה Sixt במקום הראשון מבין חברות הליסינג. אלדן היא חברת הליסינג וההשכרה השנייה בגודלה בישראל, ברשותה לפי הערכות, כ-36 אלף מכוניות; במקום השלישי נמצאת אוויס, המחזיקה בכ-15% מהשוק וברשותה כ-30 אלף מכוניות; במקום הרביעי מדורגת חברת אלבר ונציין מספר חברות גדולות נוספות: במקום החמישי מדורגת חברת הרץ, אחר כך לאומי ליסינג, אופרייט ליס, דביס ישראל, אמפא קפיטל קאר ליס ובמקום העשירי פריים ליס. להלן, כמה מהשירותים אותם מציעות חברות הליסינג לציבור לקוחותיהן.

ליסינג תפעולי

עיקר פועלן של חברות הליסינג – לפחות, הגדולות שבהן – הוא ביצוע ליסינג תפעולי וניהול ציי רכב. בשיטה זו, חברות וארגונים שונים נותנים לעובד שלהם רכב חדש כחלק מהטבה, אם כי הטבה שכרוכה בתשלום חודשי. היתרון: הרכב חדש, ובנוסף, התחזוקה השוטפת והתיקונים, הביטוח, הרישוי וגם הדלק כלולים במחיר. במרבית עסקאות ליסינג תפעולי, ישנה הגבלת נסועה שנתית.

ליסינג מימוני

בשנים האחרונות, מרבית חברות הליסינג פונות גם לקהל הפרטי, ולא רק לקהל העסקי/ארגוני, ומציעות לו את שיטת הליסינג המימוני, שבסופו של דבר, דומה להלוואה בנקאית, כשבמהלך תקופה בת מספר שנים, משלם הלקוח בכל חודש סכום אשר לרוב אינו כולל רישוי, ביטוח אחזקה ודלק, אלא רק את מחיר המכונית, וכן, אין הגבלת נסועה שנתית. בניגוד למכונית ששירתה בליסינג תפעולי, מכונית שנרכשה בעסקת ליסינג מימונית, נחשבת פרטית לחלוטין, בסוף תקופת ההתחייבות והתשלומים עליה.

השכרת רכב

חברות ליסינג רבות, מתפקדות גם כחברות השכרת רכב. זה אומר, השכרת רכב לתקופות קצרות מאד: יום, יומיים או מספר ימים, וגם השכרה ארוכת-טווח, שגם מזכה את השוכר להנחה משמעותית בתשלום היחסי. אחדות מחברות אלה, הינן למעשה זרוע מקומית של חברת השכרה בין-לאומית, כמו הרץ, באדג'ט, יורופקאר וכדומה.

מכירת רכב חדש

תופעה חדשה בקרב חברות הליסינג, הפכה אותן פה-ושם למעין אלטרנטיבה ליבואניות הרכב עצמן; לא נדיר כיום לקבל הצעות לרכישת רכב חדש לחלוטין מהניילונים ועם אפס ק"מ, מחברות הליסינג. לעיתים, הרכב רשום על שם חברת הליסינג, כלומר, הלקוח שמזמין יהפך ליד שנייה, ולעיתים הרכב ללא בעלות כלל, והמזמין יהיה יד ראשונה, בדיוק כאילו שרכש רכב אצל היבואנית. הסיבה לתופעה, כמות המכוניות הגדולה שרוכשות חברות הליסינג, ואפשרותן למכור אותן הלאה, לצרכן, לפי הצורך, ואגב הנחה.

יבוא רכב

גם הפיכתן של חברות הליסינג ליבואניות רכב, היא תופעה חדשה יחסית, שקצת מאיימת על יבואניות הרכב. דוגמאות: חברת שלמה Sixt למשל, שקיבלה את הזיכיון ליבוא מכוניות אופל במהלך 2010. מאידך, ישנן יבואניות רכב שמקימות בעצמן חברות ליסינג, ושם מציעות את מכוניותיהן לליסינג. דוגמאות: פריים ליס – חברה בת של לובינסקי, יבואנית מכוניות פיג'ו וסיטרואן, וחברת מאיר ליסינג, חברה בת של מאיר, יבואנית הונדה, יגואר ווולוו, שמציעה ליסינג תפעולי למשאיות וולוו.

מכירת רכב משומש

לא קשה לנחש שבכל מספר שנים, משתחררת לשוק הרכב כמות עצומה הכוללת עשרות אלפי מכוניות שסיימו את תקופת הליסינג שלהן, והופכות כעת למשומשות המיועדות למכירה. כל חברת ליסינג – קטנה, בינונית או גדולה – מחזיקה במגרש או במספר מגרשים בפריסה ארצית שבהם נמצא צי מכוניות למכירה. בניגוד לקנייה מסוחר עצמאי קטן או בינוני, קנייה ישירות מחברת ליסינג מאפשרת תנאי תשלום נוחים, אחריות, מבחר גדול של מכוניות ובדרך כלל גם אמינות ושקיפות הנובעת מהיות חברת הליסינג חברה גדולה, מוכרת, ומסודרת. חלק מחברות הליסינג מציעות גם עסקאות טרייד-אין, המאפשרות ללקוח להחליף את מכוניתו הישנה, באחת חדשה יותר, או חדשה לגמרי.

שירותי דרך

מספר חברות ליסינג, מציעות שירות מועיל וחיוני שמסייע לנהג בכל מקום בו הוא נמצא: ייעוץ והכוונה, תיקון תקלות, גרירה וכדומה.

תחבורה ציבורית – שינויים בהרגלי התחבורה

בתקופה האחרונה, החלו ליישם בארץ כמה פרויקטים תחבורתיים גדולים וחשובים. יד2 עושה סדר בבלגן: איך משפיעים עלינו השינויים בתחבורה הציבורית?

בשעה שמחירי הדלק הינם מהגבוהים בעולם, וכך גם המיסוי על מכוניות חדשות, כולנו מתלוננים על היעדר תחבורה ציבורית שתהווה אלטרנטיבה הולמת. נכון, המצב אצלנו לא עומד בקנה מידה עם ארצות העולם המערבי ולמען האמת, גם לא מעט ארצות אחרות…ובכל זאת, ישנם כמה פרויקטים מבורכים שאמורים לסייע לנו התושבים, בכל הכרוך בשינוע עירוני הולם. קיבצנו עבורכם מספר מיזמים רלוונטיים מהתקופה האחרונה.

הייתה רפורמה?

מרבית תושבי המדינה מתרכזים באיזור גוש דן. למרות האזור הגיאוגרפי הנרחב המאכלס מספר גדול של יישובים גדולים יחסית, אין עדיין פתרונות בדמות רכבות קלות או תת-קרקעיות, וגם קווי האוטובוס לוקים בחסר. למרות זאת, ישנו ניסיון לרפורמה תחבורתית בגוש דן שנכנסה לתוקפה במהלך 2011, וזכתה לביקורת רבה. לטענת מתכנני הרפורמה (משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון), היא מציעה מערכת נוחה וקלה להתמצאות, המאפשרת מעבר חופשי בין קווים, בדומה לנהוג בעולם. בסופו של דבר, לאחר סקרים וניסיונות, הוחלט על הפעלתם של 50 קווים שונים במקום 82 שהופעלו עד כה – כלומר, קווים רבים בוטלו. קווים מסוימים תוגברו – בצירים מרכזיים ומבוקשים, ואילו אחרים שתדירותם נמוכה והם חסרי ביקוש, בוטלו או שונו. מספר חודשים לאחר תחילתה של הרפורמה, ורבים בציבור עדיין לא משוכנעים ביעילותה ובשיפור ביחס לעבר. הבלבול גדול, ולמתבלבלים נמליץ לפנות למוקד הארצי לתחבורה הציבורית של משרד התחבורה – 8787* וכן למוקד דן "3456*, או במוקד אגד 2800*.

כל הארץ: קווי לילה

אין הורה שלא דואג מאד לילדיו, ובייחוד בכל הכרוך ליציאתם וחזרתם אל וממוקדי הבילוי בערבים ובלילות: תופעת השכרות וההשתוללות על ההגה מוכרת ומסוכנת, ובנוסף, לרבים מבני הנוער אין רישיון נהיגה או אפשרות להתנייד בקלות. משרד התחבורה החליט לסייע בנידון, ולספק תחבורה בטוחה וגם נוחה לבני הנוער ולצעירים בכל רחבי הארץ. מזה מספר שנים, שמפעילות חברות האוטובוסים השונות ( דן, אגד, אגד תעבורה, מטרופולין, מטרודן, ואוליה, קווים ונתיב אקספרס) במספר ערים בארץ את קווי לילה. במסגרת הפרויקט החשוב והמועיל, פועלים האוטובוסים מדי לילה בין חצות ועד 4:00 בבוקר ואוספים את הצעירים מאזורי המגורים אל מוקדי הבילוי ובחזרה. הקווים פועלים בימי חמישי ומוצ"ש במהלך שנת הלימודים, ומדי יום במהלך החופשות. נציין, כי הנסיעה הינה בעלות רגילה.

פרטים נוספים ניתן לקבל באתר www.callkav.co.il או ב"כל-קו" 8787*.

ירושלים: הרכבת הקלה

העיר הגדולה במדינה וגם בירתנו, נזקקה מאז ומעולם לתחבורה ציבורית יעילה ומרושתת. לאחר שנים רבות של חפירות ועבודות בנייה מורכבות ושנים של דחיות לא אלגנטיות, נחנכה בירושלים ב-2011 הרכבת הקלה הראשונה בארץ. החל מ-1 לדצמבר 2011, הנסיעה כרוכה בתשלום. את הרכבת הקלה הקימה חברת סיטיפס, והיא זו שמפעילה אותה למשך שלושים שנה. לחברה צי הכולל כ-23 רכבות, לכל אחת שני קרונות ומסוגלת לקחת כ-500 נוסעים.

נכון לעכשיו (תחילת 2012), לרכבת הקלה של ירושלים מסלול אחד שתחילתו בפסגת זאב, דרך מרכז העיר ועד הר הרצל. הקו יתארך עד ויגיע גם לבית חולים הדסה עין-כרם, וכן לשכונת נווה יעקב.

מטרופולין חיפה: המטרונית

החיפאים מכירים היטב את השם מטרונית; המדובר בפיתרון תחבורה ציבורית חדש, בדמות אוטובוסים ארוכים מונעי דיזל או דיזל+חשמל, הנראים קצת כמו רכבות. מדוע לא חנכו בחיפה רכבת קלה כמו בירושלים? לא נפרסו מסילות ברזל בעיר, בשל אופיה ההררי. אורכה של כל מטרונית 24 מטרים, היא מסוגלת לקחת כ-150 נוסעים לכל היותר, והיא נוסעת בצירים שתוכננו עבורה בחיפה ועד הקריות, שניתן לזהותם בשל היותם סלולים קצת שונה, וצבועים בגוון אדום. למטרונית שתיחנך באופן מעשי במהלך 2012, שלושה קווים: אדום, כחול וירוק. הראשון, הוא הארוך ביותר, והוא מקשר בין קרית מוצקין למרכזית חוף הכרמל. השני מקשר בין קרית אתא לשכונת בת גלים דרך שדרות ההסתדרות, והשלישי מקרית ים וקרית חיים עד לשכונת הדר בחיפה.

אופניים ירוקים – כל מה שצריך לדעת על השכרת האופניים בתל אביב

כמה זה רומנטי

השקט, השלווה, ציוץ הציפורים. הרוח בשיער ו…מדי פעם גשם אקראי אך לא מזיק, ובמקביל, הנוף החולף שפשוט עוצר נשימה. כך, אפשר לתמצת במשפט קצר את החוויות שעברתי במהלך רכיבת אופניים באזורי השדה של הולנד. זה היה אולי השיא של ירח הדבש שלי – דיווש לא מעייף על פני 30 ק"מ מישוריים באזורים קסומים טובלים בירוק. אה, צריך לציין שבת זוגתי ואני שכרנו שני זוגות אופניים, פעולה מאד נפוצה לא רק בהולנד, בירת האופניים העולמית – אלא בכל אירופה ובכלל, בעולם כולו.

השכרת אופניים, היא רעיון וותיק בעולם. בכל עיר גדולה, ניתן לשכור אופניים ולתור אותה ללא פקקי תנועה, ללא תשלום נוסף עבור דלק, אגב פעילות גופנית בריאה וממריצה. בכלל, אופניים הופכות לכלי רכב חשוב ודומיננטי שמקבל עדיפות מהמדינה והרשויות המקומיות, כשהשורה התחתונה היא מניעת זיהום אוויר. ומסתבר, כי לאחר שנים של יוזמה ותכנון לוגיסטי לא פשוט, גם אצלנו בארץ ניתן לשכור אופניים. זה קורה החל מאביב 2011 בעיר תל אביב, כחלק מפרויקט "תל אופן" ששותפות לו העירייה וכן משרד התחבורה, ועליו נפרט מיד.

בשביל הבטיחות

נניח שמתאים לכם לשכור אופניים בתל אביב. יש בכלל היכן לרכוב? מסתבר שכן. המציאות בתקופה האחרונה חידדה את העובדה, כי מסוכן לרכוב בכביש הציבורי. על מנת לרכוב בביטחה ובנוחות יחסית, על רוכבי האופניים לבחור במסלולים, שבילים או נתיבים ייעודיים עבורם. ובעניין הזה נציין כי בדומה לערים גדולות בעולם, גם ת"א מרושתת בשבילי רכיבה על אופניים, שאורכם הכולל מגיע נכון להיום למאה ק"מ בערך. זה בהחלט מכובד, ובערך כמו מה שיש לברצלונה להציע ( 120 ק"מ), ואפשר לתת דוגמאות לערים גדולות נוספות באירופה, שם קילומטרז' הנתיבים לרוכבי האופניים בלבד גדול הרבה יותר: בקופנהגן 350 ק"מ, באמסטרדם 400 ק"מ, והגדילה לעשות ברלין שמפנקת את רוכביה בלא פחות מ-620 ק"מ של שבילי רכיבה ייעודיים ובטוחים. שורה תחתונה: אין לתל-אביבים מה להתלונן, ביחס לגודלה של ת"א, המצב בהחלט מעודד, וכמובן שזה עוד יתפתח: רכיבה על אופניים כבר הופכת לספורט עממי מבוקש ונפוץ, ועיריית ת"א מתכננת סלילת שבילים רבים נוספים, כחלק מהחזון להפוך את העיר לירוקה יותר. בשביל לראות היכן בת"א ישנם שבילי אופניים, ניתן להיכנס לקישור הזה. http://www.tel-o-fun.co.il/Portals/0/shvil_ofan_a0_100dpi.jpg

פשוט וגם לא יקר

השתכנעתם, ומתאים לכם להתנהל בעיר הצפופה והמזוהמת באמצעות אופניים. הביצוע פשוט ביותר: מגיעים לאחת מתוך עשרות רבות של עמדות השכרת אופניים הפזורות ברחבי העיר. בכל עמדה כזו עשרה זוגות אופניים, ובסך הכל עשרים מקומות עגינה אלים נועלים את האופניים. מעבירים כרטיס אשראי, ושוכרים אופניים צבועים ירוק בתעריף יומי (14 עד 20 ש/קל), שבועי (60 שקל), או שנתי (240 עד 280 שקל). המחירים בהחלט הגיוניים ולא גבוהים. כדאי לציין, כי החצי שעה הראשונה אינה משולמת – כנהוג בשאר העולם. סיימתם לרכוב? מחזירים את האופניים לאחת מעמדות ההטענה הפזורות ברחבי העיר. אם לא תחזירו בזמן, תחויבו בתעריף גבוה יותר, כמובן. משקלם הגבוה של האופניים בתוספת הצבע הירוק העז, אמורים למנוע גניבה. במידה וישנה בעיה בשירות, ניתן להתקשר למוקד תל אופן, שמספרו *6070 ושעובד כל ימות השבוע. האופניים מצוידות במנגנון נעילה מיוחד, שמאפשר לחבר כבל נעילה שחובק כל עמוד או עץ, ומאפשר לשחרר הנעילה באמצעות קוד סודי.

יש עתיד?

אמרנו שיש עשרות נקודות השכרה – התכנון הוא שבסופו של דבר יותקנו כ-150 עמדות כאלה, כשבהן לא פחות מ-1,500 זוגות אופניים. היכן ניתן לשכור אופניים? עמדות השכרה ממוקמות במרבית שכונות העיר תל אביב בצפון ובדרום וגם ביפו, במרחקים שאינם עולים על 250 מטרים זו מזו. ניתן להיכנס לקישור זה בשביל לאתר נקודה רצויה.

http://www.tel-o-fun.co.il/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%AA%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F.aspx

אז האם נוכל לראות בקרוב אינספור תושבים צובאים על נקודות ההשכרה ושוכרים אופניים? קרוב לוודאי שלא – הפרויקט בחיתוליו, ובתחילת הדרך, סביר להניח שימשוך בעיקר צעירים ותיירים, אך עם הגברת המודעות לרכיבה ועם יותר פרסום מצד עיריית תלא אביב והמדינה, יש לקוות שגם העיר הגדולה שלנו, תקבל אווירה וסגנון הדומה לערים הגדולות והמשפיעות בעולם.