רפורמת המיסוי הירוק

בשקט בשקט, מבלי שצרכנים רבים בכלל מודעים או מבינים לעומק את העניין, יצאה לדרך בישראל ב-1 לאוגוסט 2009 רפורמת המיסוי הירוק. על מה בדיוק מדובר כאן ומהן עיקרי הרפורמה?

מס ירוק? מס עקיף!

בגדול, מטרת הגג של הרפורמה הירוקה בענף הרכב היא חיובית מאד: לעודד שימוש של הצרכנים במכוניות הפולטות כמות קטנה יותר של מזהמים. זיהום אוויר נחשב בארץ ובעולם למכה של ממש, ולאחד מגורמי התחלואה העיקריים בקרב בני האדם בתקופתנו. זו יוזמה של משרד האוצר בגיבוי המשרד להגנת הסביבה. אבל, למרות שהרפורמה נשמעת לכאורה הגיונית, מועילה וגם מומלצת, ישנם אי-אלו עיוותים והשלכות לא נעימות, שמזכירות לנו כי אנו בישראל, ולא באירופה או בארה"ב. למעשה, הרפורמה הזו התבררה כעוד מס שמוטל עלינו, האזרחים, ע”י הממשלה. מס עקיף, כמו מיסים רבים שכבר התרגלנו לשלם למדינה, והם נפוצים במיוחד בענף הרכב: כמו המס על הדלק (“בלו"), למשל. לפי עיקרי תכנית הרפורמה, הועלה מס הקנייה למכוניות חדשות, עד לדרגה מקסימלית של 92% (היה עד אז 75%). אבל, הרעיון היה כמובן ירוק בבסיסו. לכן, מכוניות שאינן פולטות מזהמים, זכו להפחתה משמעותית במס הקנייה, עד לשיעור של 58%.

קבוצות הזיהום

בשביל שאנחנו הצרכנים, נדע מהו נתון הפליטה של כל מכונית חדשה הנמכרת כאן, ונוכל לבצע את הרכישה לפי נתוני זיהום האוויר שלהן אחראית כל מכונית, נחנכה טבלת זיהום שהיא למעשה מדד הכולל 15 דרגות זיהום שונות, מ-1 ועד 15, כש-1 היא הכי פחות מזהמת, והאחרונה בסקאלה, 15, היא המזהמת ביותר. בהתאם לנתוני המנוע של כל מכונית נקבע בארץ מהו הציון הירוק שהיא מקבלת, וכך נקבע האם היא זכאית לפרס, או הנחה משמעותית בגין מנוע נקי, או לעונש, כלומר, למיסוי מירבי. הרעיון כאמור, מבורך. אבל הביקורת גורסת, כי הביצוע מאד ישראלי: לעומת אירופה, שלוקחת בחשבון בנתוני הזיהום את פליטת גזי החממה – בהם פחמן דו-חמצני (CO2) כאן, שיטת החישוב היא מקורית, ונלקחים בחשבון חמישה מזהמים שונים הנפלטים מהרכב, ולא CO2. לפי חוק, בנתוני הפרסום והמכירה של כל מכונית חדשה בארץ, חייב להיות מצוין מדד הזיהום בצורה ברורה, ותחתיו נתוני צריכת הדלק של המכונית – בנסיעה עירונית, בין-עירונית, ומשולבת.

מה זה אומר בפועל?

הרפורמה הירוקה גרמה באופן מיידי לעליית מחיר של מרבית המכוניות בישראל.

כמובן, שמכוניות בעלות מנועים עתירי נפח – בהן רכבי שטח, מיניוואנים, מכוניות יוקרה וכו', זכו לדרגת הזיהום הגבוהה ביותר, וכתוצאה מכך זכו לשיעור המס הגבוה ביותר – מחיריהן עלו בפועל באלפי עד עשרות אלפי שקלים. לעומתן, מכוניות קטנות וחסכוניות, זכו לעומת זאת בהקלה במיסוי – שהגיעה עד ל-15 אלף שקל. וזו הסיבה מדוע בשנת 2011, פופולריות כל כך מכוניות בקטגורית מיני – שהן קטנות, בעלות מנועים קטנים וחסכוניים, ונמכרות תמורת 60 עד 70 אלף שקל בלבד. בקבוצת זיהום האוויר של מרבית המשפחתיות הנפוצות בארץ, כדוגמת מאזדה3, שיעור מס הקניה שמוטל עליהן הוא כ-80% (עליה של 5% ביחס לשיעור המס הקודם). לעומת זאת, המס המוטל על מכוניות כלאיים (כדוגמת טויוטה פריוס) עומד כיום על 45% – כלומר, כמעט חצי מהמס המירבי המוטל על מכוניות מזהמות. ומהן המכוניות שעליהן מוטל שיעור המס הנמוך ביותר? מן הסתם, אלו המכוניות הנקיות ביותר – מכוניות חשמליות (למשל, רנו פלואנס ומיצובישי iMiev) – הן זוכות לשיעור מס של 10% בלבד עד לשנת 2914, ואחר כך הוא יעלה לשיעור של 30%.

ליניארי ירקרק

וישנו דבר נוסף, שרלוונטי בעיקר למי שלוקח מכונית בליסינג ממקום עבודתו: לפי תכנית המיסוי הירוק, חישוב ערך המס החודשי ("שווי שימוש") הפך למעשה לליניארי: המס מחושב כאחוז קבוע ממחיר המחירון של המכונית, ושיעורו עומד על 2.75% מ-1 לינואר 2011.

עובד שבחר במכונית ירוקה – למשל, היברידית – זוכה להפחתה של כ-500 שקלים בכל חודש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *