לאט אך עם הרבה יחסי ציבור יצרני הרכב משחררים מכוניות חסכניות. אם בעבר דגמים חסכוניים של רכב חשמלי או היברידי היו קוריוז שמציגים בתערוכות ותו לא, הרי שבשנים האחרונות היצרניות מקדישות תשומת לב של ממש לחסכון בדלק. דחיפה רצינית למגמה הזאת מגיעה מכיוון ארצות הברית בצורת תקנות שיכנסו לתוקף ב-2016 ונועדו להפחית במידה דרמטית את זיהום האוויר שנפלט ממכוניות. לפי התקנות האלה יצרני הרכב יצטרכו לעמוד במכסה מסוימת של זיהום הנפלט מהרכבים שלהם. לפי הגישה הזאת יצרן יוכל לקזז זיהום של רכב שהמנוע שלו שורף דלק, באמצעות ייצור רכב חסכוני מאוד.

הפתרונות שיצרניות הרכב הגדולות מציעות מתחילים בשיפורים טכנולוגיים קלים, עבור במערכות מתקדמות ומחשבי דרך וקלה במנועים חדשים – היברידיים או חשמליים- שבעתיד עשויים לבטל לגמרי את הצורך בדלק לתחבורה.

יצרני המוכניות לא אומרים את האמת

מכיוון שחיסכון בדלק והשאיפה לצמצם את זיהום האוויר הפכו לקריטריון חשוב במערך השיקולים של הלקוחות, היצרנים ממהרים לפרסם נתוני צריכה מרשימים. נשאלת השאלה האם יש קשר בין המידע הזה למציאות.

המגזין הגרמני Auto, Motor & Sport ערך סדרת בדיקות מעמיקה למכוניות רבות ומצא כי המרחק בין המציאות לנתון על הנייר רב. ממצאיו עולה כי רק פולקסווגן גולף GTD צורכת דלק כפי שהיצרן הבטיח, ואף טוב יותר. הם בחנו כמעט 60 מכוניות בכל היתר הם מצאו פער הנע מ-85%-8.

אנשי המגזין בחרו מסלול בין תשעים ושלושה קילומטרים בתנאי נהיגה משתנים – עירוני, הררי, מישורי וכדומה. כל רכב נסע במסלול הזה 3 פעמים, כל הרכבים תודלקו באותה משאבה, ובעת הנסיעה בכולם החלונות היו סגורים והמזגן לא עבד.

הממצעים:

באופן לא מפתיע נמצא כי טויוטה פריוס הוא הרכב הכי חסכוני, הוא צורך ליטר ב- 20.9 קילומטר. אלא שהנתון המרשים הזה מאכזב בהשוואה לנתונים שמציג היצרן בפרסומיו. מי שרכש את הרכב הזה מצפה לצרוך ליטר כל 38.5 קילומטר. הפער הזה של כמעט 90 אחוזים הוא הגבוה מבין כל המכוניות שנבדקו.

עוד מכוניות מאכזבות בגלל חוסר אמינות- אאודי A3 ספורטבק עם פער של שישים אחוזים, רנו מגאן חמישים ושישה אחוזים, ב.מ.וו i118 חמישים ושניים אחוזים.

בקרוב אצלנו: הרכבים החסכוניים העתידיים

אחרי שהבנתם כי יש לקחת את הבטחת היצרנים בעירבון מוגבל, לפחות בכל מה שקשור לנתוני צריכה, מעניין לבחון מה הם מבטחים באשר למכוניות החסכוניות שהם ייצרו בעתיד.

וולוו- מתכננת לייצר את ה-c30 הקומפקטית בתצורה חשמלית. מכיוון שהשבדים לא צופים היסטריית מכירות הם ייצרו בתחילה רק 250 מכוניות כאלה. בניגוד לרנו פלואנס של בטר פלייס, שקע הטעינה של הוולו ממוקם בחזית. בעוד שה-c30 מצויד רק במנוע חשמלי, הגרסה החסכונית של ה-V60 של וולוו תהיה היברידית ולהבטחתם היא צורכת ליטר כל 50 קילומטר.

יגואר- לאחרונה בשרו בחברה כי הצליחו לנסוע עם דגם ה-XF דיזל שלהם, 1316 ק"מ בלי לתדלק פעם אחת. מדובר בצריכת דלק ממוצעת של 20 קילומטר לליטר, נתון מרשים בהחלט בהתחשב בקטגורית היוקרה אליה שייך הרכב הזה. הם השיגו זאת בזכות מנוע טורבו דיזל חסכוני במיוחד.

ההיברידיות- הרכבים מהסוג הזה נוסעים כבר כמה שנים. הם מצוידים בשני מנועים, האחד חשמלי, האחר בעירה פנימית כמו בכל רכב המחליף את החשמלי שהמצבר מתרוקן. תוך כדי נסיעה הוא גם טוען את המצבר. היצרנים המובילים בתחום הזה הם טויוטה עם הפריוס והלקסוס CT200 והונדה  עם אינסייט וג'אז. החיסרון של הרכבים האלה נעוץ במיוחד במחירם הגבוה שנובע מהשימוש בשני מנועים.

החשמליות- מכיוון שהמצברים יקרים וגדולים רוב יצרני הרכב לא מפתחים מכוניות המבוססות לגמרי על חשמל. חברת בטר פלייס שפורסת תשתית לטעינה והחלפת מצברים הצליחה לרתום למשימה את רנו שמייצרת את הפלואנס החשמלית שתיטען בתשתית של בטר פלייס. עוד מכוניות חשמליות שנראה בשנים הקרובות – סמארט של מרצדס, i-i-MIEV של מיצובישי, דגם של ניסאן, ואולי גם רכבים של רנו ופיג'ו.

אתם נהנים לנסוע במכונית, אם כי בסופו של דבר, היא נועדה לשרת אתכם ולקחת אתכם באמינות, נוחות וגם בחיסכון, מנקודה אחת לנקודה אחרת. על המנוע שלה בוודאי כבר יצא לכם לשמוע – לפחות נתונים כלליים. בכתבה זו, רצינו לספר על משהו שהוא אולי נחבא מעט אל הכלים, אך משמעותי ביותר בהתנהגות המכונית שלנו וגם בהתנהגות שלנו: התמסורת, או בשפת העם, הגיר.

ללא ידיים

אתה משלב ל-DRIVE, לוחץ על דוושת התאוצה, ומתחיל לנהוג. כמה פשוט זה יכול להיות? אכן, מרבית המכוניות בארץ בנות השנים האחרונות הן בעלות גיר אוטומטי סטנדרטי. הכוונה לגיר פלנטרי, כזה שמצויד בהרבה גלגלי שיניים, וכולל שלושה עד שמונה הילוכים אוטומטיים שונים. רצוי לדעת, כי ככל שישנם יותר יחסי העברה לתמסורת – כלומר, יותר הילוכים בגיר האוטומטי – התוצאה היא לא רק החלפה מדויקת יותר של הילוכים בהתאם למצב הכביש והרכב, אלא בעיקר חיסכון משמעותי בדלק, וירידה בבלאי של המנוע, שאינו מחויב לעבוד בסל"ד גבוה לאורך זמן. גירים אוטומטיים אחדים מצוידים במנגנוני "טיפטרוניק" המאפשרים שליטה ספורטיבית יותר על סוג ההילוך, באמצעות תפעול ידני, בדרך כלל עם מנופים שממוקמים בסמוך להגה. אז אמרנו, גיר אוטומטי זה פינוק. וזה היתרון המרכזי. אבל, גיר אוטומטי גורם לצריכת דלק גבוהה יותר מאשר גיר ידני. גיר אוטומטי, הוא מנגנון מסובך ועדין שדורש לעיתים תיקון, שיפוץ או החלפה בעלות מאד מאד גבוהה. זאת ועוד, ישנם גירים לא חכמים במיוחד, ואף סוררים: נזכיר את הגיר AL4 שבו עושות שימוש כבר שנים רבות המכוניות של סיטרואן, פיג'ו, וגם המתחרה רנו. כאן, תפעולו הלקוי של הגיר פשוט מחבל בחדוות הנהיגה, מחליף הילוכים באופן לא נכון ואף מסרס במקרים רבים את כוחו של המנוע.

רציף זה טוב?

יותר ויותר מכוניות כוללות כיום גיר אוטומטי רציף (CVT – ר”ת  Continuously Variable Transmission ): אף הוא אוטומטי, כלומר חוסך מהנהג את הצורך בהחלפת הילוכים ידנית. אבל, כאן אין גלגלי שיניים. העסק בנוי מצמד קונוסים ורצועה או שרשרת סובבת ביניהם, ולמעשה יש כאן אינספור יחסי העברה שמשתנים בהתאם לסל"ד ולתנאי הדרך, ומקנים העברת הילוכים חלקה ואגב כך חוסכים בדלק. כשמאיצים את המכונית, סיבובי המנוע קבועים בשעה שיחסי ההעברה גדלים ועימם מהירות המכונית. יש מקטרגים לגיר הרציף, שסולדים מהתנהגותו, מהיעדר תחושה של כוח, וכדומה. דוגמאוטת למכוניות המשתמשות בגיר אוטומטי רציף: הונדה ג'אז, ניסאן מיקרה (סופר-מיני ); מיצובישי לאנסר, רנו פלואנס (משפחתיות קומפקטיות); סובארו B4, טויוטה אוונסיס (משפחתיות גדולות / מנהלים); טויוטה ספייס-ורסו, רנו סניק (מיניוואנים); מיצובישי אאוטלנדר, טויוטה ראב4, ניסאן ג'וק, ניסאן קשקאי (פנאי-שטח / קרוס-אוברים); אאודי A6, דודג' קליבר (סלון); טויוטה פריוס, לקסוס CT200h (היברידיות) – רשימה חלקית.

עולם של רובוטים

בוודאי שמעתם על המונח "גיר רובוטי", ודווקא לא בהקשרים חיוביים. המדובר כאן בתמסורת ידנית לכל דבר ועניין, שמצוידת במערכת אוטומטית אלקטרונית להחלפת הילוכים – אם תרצו, גיר ידני שבו יד זעירה מבצעת עבורכם את מלאכת החלפת ההילוכים. בפועל זה נשמע נהדר, וניתן ליהנות משני העולמות (הידני והאוטומטי) גם יחד. אבל, הטכנולוגיה שפותחה באירופה לא תמיד עובדת חלק – הרבה ישראלים טעמו בעבר טעם מר מהתנהגות הגיר הרובוטי של מכוניות טויוטה, למשל (יאריס וקורולה). מה החסרונות? לעיתים, החלפת ההילוכים אינה מעודנת, ואם הנהג לא מרפה מדי פעם מדוושת התאוצה, הנסיעה תהייה מאד לא נעימה. במכוניות אחדות, צריך לבלום ולבצע מעין זינוק בעלייה – ממש כמו במכונית בעלת גיר ידני. אבל, זו הייתה נחלת ההיסטוריה. מרבית הגירים הרובוטיים ב-2011 מאפשרים שימוש מהנה ונעים, וגולת הכותרת היא החלפת הילוכים מדויקת וללא ידיים, אגב חיסכון משמעותי בדלק. למעשה, הגיר הרובוטי המודרני הוא המכלול החסכוני ביותר מכל שיטות החלפת ההילוכים שמנינו בכתבה זו – חסכוני יותר אפילו מידני! דור הגירים הרובוטיים כפולי המצמד של קונצרן פולקסווגן המכונה DSG למשל ( שוכן במכוניות פולקסווגן, אאודי, סקודה וסיאט), מציע שימוש יעיל וחכם, חיסכון בדלק והחלפת הילוכים מהירה וטובה. שורה תחתונה: חובה על הנהג לבצע נסיעת מבחן במתארי כביש שונים על מנת לבדוק אם מכונית בעלת גיר רובוטי אכן נעימה לשימוש ומתאימה לו.

עבודה ידנית

פעם, בעבר הרחוק, ולמעשה עד תחילת שנות התשעים, שלטו המכוניות בעלות הגיר הידני. מרבית הסיכויים שכל ישראלי שהוא כיום מעל גיל 30, למד נהיגה באמצעות מכונית בעלת גיר ידני. להחליף הילוכים ביד ימין אגב לחיצה על המצמד ברגל שמאל? יהיו שיאמרו שזה ארכאי, מסורבל, מעייף. ומה עם חוסר הנוחות בפקקים? אז בואו נסבר את האוזן: בערי אירופה הגדולות והצפופות, ישנם פקקים לא פחות גדולים ומעצבנים מאשר במדינתנו הקטנה. ובכל זאת, רבות מהמכוניות באירופה מצוידות בגיר ידני, גם מכוניות פאר! למעשה, ביבשת הקלאסית, גיר אוטומטי זו כמעט מילה גסה, ונחלתם של מיעוט – בעיקר קשישים או נכים. האירופאים הבינו כבר מזמן: בשביל לשלוט במכונית כמו שצריך, להרגיש אותה כמה שיותר ולקבל ממנה את המקסימום, נדרש גיר ידני. לגיר ידני יתרונות רבים: ראשית, הוא מאפשר למנוע לתת את מלוא תפוקתו, ואין איבוד כוח עקב התאמת הילוך לא מדויק. זו אגב הסיבה מדוע מכוניות ספורט או כאלו בעלות אופי ספורטיבי, יהיו כמעט תמיד בעלות גיר ידני. יתרון חשוב נוסף טמון בחיסכון בדלק, שעומד על אחוזים ניכרים ביחס לגיר אוטומטי. יתרון נוסף טמון באמינות הגיר הידני: תמסורת ידנית נוטה לשבוק חיים הרבה אחרי גירים אוטומטיים, וכך גם המצמד. במקרה הגרוע, מחליפים מצמד אחת למספר שנים, בעלות יחסית זניחה. אבל, עם ישראל חובב הפינוק זנח כמעט לחלוטין את הגיר הידני, והנ”ל נשאר נחלתם הבלעדית של טנדרונים, מכוניות מסחריות, ורכבי לימוד נהיגה… שנת 2011 מהווה שנה של קמבק מזהיר – הרצון למכוניות זולות וחסכוניות עם אחזקה זולה, הניב שלל מכוניות בעלות גיר ידני. בקטגורית המיני למשל, שהיא הזולה והחסכונית ביותר ומציעה מכוניות קטנות, כל המכוניות מוצעות עם גיר ידני. יתרה מכך, שברולט ספארק למשל, מוצעת עם גיר ידני בלבד! כיום, תוכלו לרכוש גרסה ידנית במכוניות גם מקטגוריות גדולות יותר ( סופר-מיני, משפחתיות, קרוסאוברים וכו').

בהרבה מקרים אביזרים לרכב הופכים כלי תחבורה פשוט לרכב מפנק. היבואנים מודעים ליתרונות השימוש באביזרים איכותיים, ומוכרים מכוניות המצוידות בהם במחיר גבוה בהרבה ממחיר של רכב דומה נטול תוספות. אבל, כדי ליהנות מהם אתם לא חייבים לרכוש את הדגם המפואר, שכן תוכלו להתקין אביזרים לרכב בכוחות עצמכם לעיתים במחיר זול יותר.

GPS – יש הרבה אביזרים לרכב שהחלו כתוספות לדגמים המפוארים, וכעת הם סטנדרט. אפשר להניח שכך יקרה גם ל-GPS, אבל עד שנגיע לעת הזאת כדאי לדעת כמה דברים על מכשיר הניווט הלוויני. איכות הביצועים של המערכת הזאת מושפעת בעיקר מהמקלט שמתקשר עם הלוויינים;  המעבד שהופך את האותות למידע רלוונטי; והתוכנה הכוללת את ממשק העבודה, המפות ותוספות אחרות. נכון לעת הזאת (2011) המקלט הטוב ביותר הוא מדגם SiRFstarIII.

מעבד ממוצע עובד במהירות 400MHZ, מעבדים משוכללים מגיעים ל-532MHZ.

יש כמה תוכנות ניווט והדרך הטובה לבחור אותן היא פשוט באמצעות ניסוי וטעייה.

רדיו דיסק– בכל רשימת אביזרים לרכב רדיו דיסק יהיה מכשיר חובה. כמעט שאין היום כלי תחבורה של מצויד בו. אמנם השם הוא רדיו דיסק, אבל בשנים הקרובות תשתמשו פחות ופחות בדיסק ויותר באמצעי אחסון זעירים כגון דיסק-און-קי וכרטיס זיכרון. לכן, חשוב לבחור מכשיר שעובד עם אמצעי האחסון האלה.

DVD– ה-די.וי.די הוא מכשיר חובה ברשימת אביזרים לרכב של כל הורה הזקוק למעט שקט נפשי. אפשר להניח (ולקוות) שמי שנוהג ברכב לא ייהנה באופן ישיר מהמכשיר, אבל הוא בהחלט ייהנה מתוצאות הלוואי שלו – שקט במושבים האחוריים.

אם אתם רוצים לצפות בסרטונים שהורדתם מהרשת (כמובן שאנחנו לא ממליצים שתעשו כן) כדאי שתוודאו כי המכשיר שבחרתם יודע לקרוא גם כוננים חיצוניים כגון דיסק און קי וכרטיס זיכרון. שימו לב לגודל המסך- אם הוא קטן משלושה אינטש וחצי, הילדים לא יצליחו לצפות בו.

עוד אביזרים לרכב – לצד האלקטרוניקה שסקרנו יש עוד אביזרים לרכב שישדרגו את השהייה בו.

רמקולים איכותיים שיעניקו הנאה מרבית ממוצרי המולטימדיה שהתקנתם; מיני בר לרכב או מיני מקרר; משענת יד המעניקה מראה ותחושה מפוארת; וריפוד למושבים.

פעם, היינו קונים מכוניות חדשה בעיקר לפי התקציב שיש לנו, סוג ואופי המכונית, תדמיתה וסחירותה העתידית, צורתה החיצונית וגם ביצועיה. אבל, למשוואה המסובכת הכוללת מגוון פרמטרים המשפיעים על שיקולינו בבואנו לקנות מכונית, נכנס בשנה האחרונה נתון חדש ודומיננטי בהחלט: נתון צריכת הדלק.

בגלל המחיר

אנחנו גרים בישראל, ולא בארה"ב, ונצואלה, או בחריין. העובדה המצערת היא, שמחירי הדלק ממשיכים לעלות והם נחשבים גבוהים מאד ביחס לעולם. לאן מחיר הדלק יגיע? האם הרף יחצה את קו שמונת השקלים? זה לא כל כך רלוונטי, העובדה היא שבכסף שעומד לרשותנו, אנו צריכים לשלם סכומים שנתיים גבוהים במיוחד עבור דלק ואין ממש צפי האם המצב ישתנה לטובה, וגם אם כן, הרי שההטבה תהייה זניחה יחסית. היינו מציינים את האלטרנטיבה, שהיא תחבורה ציבורית או רשת רכבות יעילה, אבל, אלטרנטיבה הולמת פשוט אינה קיימת: נשארים עם מכונית. אז אם הקרב על הדלק אבוד – בעיקר הודות להחלטות מיסוי עקיף של המדינה (מי אמר 'בלו'?) המטרה שלנו תהייה לרכוש מכונית חדשה, שצורכת כמה שפחות דלק. זה נכון, שנתוני צריכת הדלק של מרבית המכוניות הם במצב טוב בהרבה ממה שהיו לפני כעשור, אך עדיין יש מה לשפר, ויצרניות הרכב משקיעות סכומי עתק בתכנון וייצור מנועים יעילים ונקיים שצורכים פחות דלק, אגב אספקת ביצועים זהים ובעיקר טובים ביחס לעבר.

תלוי גם במנוע

מה משפיע על צריכת הדלק? ראשית, המנוע עצמו. לכל מנוע, יש מפרט ונתונים משלו, שמשפיעים אחרת על צריכת הדלק. בגדול, ככל שהמנוע עתיר נפח ( למשל, 2 עד 5 ליטר) ומרובה צילינדרים (למשל, שישה עד עשרה צילינדרים), הוא יצרוך דלק בכמות גדולה יותר מאשר מנוע קטן נפח (למשל, 800 סמ"ק ועד 2 ליטר) ובעל מספר צילינדרים מועט (למשל, שניים עד ארבעה צילינדרים). זה בתאוריה כמובן, צריך לבדוק בפועל אם יש לכך גיבוי גם בנתוני צריכת הדלק. גם סוג המנוע משפיע. מנועי דיזל יהיו עפ"י רוב חסכוניים בהרבה ממנועי בנזין, ומכוניות היברידיות הכוללות מנוע בנזין בתוספת מנוע חשמלי, תהיינה חסכוניות ממכוניות שלהן מנוע בנזין בלבד. זאת ועוד, גיר אוטומטי אמנם מפנק ומקל מעט על חיי הנהג, אך במקרים רבים משפיע לרעה על צריכת הדלק של המכונית. נתון נוסף שקובע את צריכת הדלק, הוא משקל, גודל וצורת המכונית, והאם המנוע שמשודך לה אכן מצליח לשנע אותה בצורה מיטבית. למשל: מכונית בעלת מרכב גדול וכבד, שמצוידת במנוע קטן נפח או חלש במיוחד, עשויה לא רק להיות איטית ומסורבלת, אלא גם להציע צריכת דלק גבוהה.

רגל כבדה על הדוושה

עד כה, ציינו מהם הגורמים הקבועים שמשפיעים על צריכת הדלק. אבל ישנם גורמים משתנים שלהם אחראי הנהג, ואשר עשויים לשנות לטובה או לרעה את צריכת הדלק. למשל: נהיגה עם רגל "כבדה" על דוושת התאוצה, תתבטא בצריכת דלק גבוהה. נהיגה במהירות שאינה חוקית, למשל 120 קמ"ש ויותר, תניב צריכת דלק גבוהה בכ-10% עד 20% ביחס לנהיגה במהירויות שפויות של 90 עד 100 קמ"ש.  נסיעה עם מספר נוסעים רב (או בתפוסה מלאה), עם מטען בתוך המכונית או על הגג, וכן נסיעה עם מזגן דולק, כל אלה יגבו דלק רב יותר. אבל, יש גם גורמים נוספים: ישנו הבדל מהותי בצריכת הדלק בין נסיעה עירונית ולבין נסיעה בין-עירונית. בנסיעה עירונית שכרוכה בהאצות תכופות ובלימות, תהייה צריכת דלק גבוהה ואילו בנסיעת שיוט ארוכה בכביש בין-עירוני, צריכת הדלק תהייה נמוכה בהרבה.

הנתונים אמיתיים?

יצרני הרכב, מציינים בפרסומי המכוניות שלהן, מהי צריכת הדלק של כל דגם ודגם. הנתון נקבע ביחידות צריכה של ליטרים לכל מאה ק"מ, או ביחידות של ליטרים לכל ק"מ. נתונים אלו הם גלויים ואסור לקנות מכונית חדשה לפני שמביטים בהם. כדאי מאד להבהיר, כי נתונים אלו הם רחוקים מלהיות נכונים בפועל – המדובר בנתוני בדיקה במעבדה ובתנאים אופטימליים, ויש לשער שהם טובים בכ-20% עד 40% מהמצב בחיים "האמיתיים". שימו לב גם אם הנתונים מתייחסים לנסיעה עירונית, בין-עירונית, או משולבת (כלומר, עירונית ובין-עיורנית גם יחד).

בשקט בשקט, מבלי שצרכנים רבים בכלל מודעים או מבינים לעומק את העניין, יצאה לדרך בישראל ב-1 לאוגוסט 2009 רפורמת המיסוי הירוק. על מה בדיוק מדובר כאן ומהן עיקרי הרפורמה?

מס ירוק? מס עקיף!

בגדול, מטרת הגג של הרפורמה הירוקה בענף הרכב היא חיובית מאד: לעודד שימוש של הצרכנים במכוניות הפולטות כמות קטנה יותר של מזהמים. זיהום אוויר נחשב בארץ ובעולם למכה של ממש, ולאחד מגורמי התחלואה העיקריים בקרב בני האדם בתקופתנו. זו יוזמה של משרד האוצר בגיבוי המשרד להגנת הסביבה. אבל, למרות שהרפורמה נשמעת לכאורה הגיונית, מועילה וגם מומלצת, ישנם אי-אלו עיוותים והשלכות לא נעימות, שמזכירות לנו כי אנו בישראל, ולא באירופה או בארה"ב. למעשה, הרפורמה הזו התבררה כעוד מס שמוטל עלינו, האזרחים, ע”י הממשלה. מס עקיף, כמו מיסים רבים שכבר התרגלנו לשלם למדינה, והם נפוצים במיוחד בענף הרכב: כמו המס על הדלק (“בלו"), למשל. לפי עיקרי תכנית הרפורמה, הועלה מס הקנייה למכוניות חדשות, עד לדרגה מקסימלית של 92% (היה עד אז 75%). אבל, הרעיון היה כמובן ירוק בבסיסו. לכן, מכוניות שאינן פולטות מזהמים, זכו להפחתה משמעותית במס הקנייה, עד לשיעור של 58%.

קבוצות הזיהום

בשביל שאנחנו הצרכנים, נדע מהו נתון הפליטה של כל מכונית חדשה הנמכרת כאן, ונוכל לבצע את הרכישה לפי נתוני זיהום האוויר שלהן אחראית כל מכונית, נחנכה טבלת זיהום שהיא למעשה מדד הכולל 15 דרגות זיהום שונות, מ-1 ועד 15, כש-1 היא הכי פחות מזהמת, והאחרונה בסקאלה, 15, היא המזהמת ביותר. בהתאם לנתוני המנוע של כל מכונית נקבע בארץ מהו הציון הירוק שהיא מקבלת, וכך נקבע האם היא זכאית לפרס, או הנחה משמעותית בגין מנוע נקי, או לעונש, כלומר, למיסוי מירבי. הרעיון כאמור, מבורך. אבל הביקורת גורסת, כי הביצוע מאד ישראלי: לעומת אירופה, שלוקחת בחשבון בנתוני הזיהום את פליטת גזי החממה – בהם פחמן דו-חמצני (CO2) כאן, שיטת החישוב היא מקורית, ונלקחים בחשבון חמישה מזהמים שונים הנפלטים מהרכב, ולא CO2. לפי חוק, בנתוני הפרסום והמכירה של כל מכונית חדשה בארץ, חייב להיות מצוין מדד הזיהום בצורה ברורה, ותחתיו נתוני צריכת הדלק של המכונית – בנסיעה עירונית, בין-עירונית, ומשולבת.

מה זה אומר בפועל?

הרפורמה הירוקה גרמה באופן מיידי לעליית מחיר של מרבית המכוניות בישראל.

כמובן, שמכוניות בעלות מנועים עתירי נפח – בהן רכבי שטח, מיניוואנים, מכוניות יוקרה וכו', זכו לדרגת הזיהום הגבוהה ביותר, וכתוצאה מכך זכו לשיעור המס הגבוה ביותר – מחיריהן עלו בפועל באלפי עד עשרות אלפי שקלים. לעומתן, מכוניות קטנות וחסכוניות, זכו לעומת זאת בהקלה במיסוי – שהגיעה עד ל-15 אלף שקל. וזו הסיבה מדוע בשנת 2011, פופולריות כל כך מכוניות בקטגורית מיני – שהן קטנות, בעלות מנועים קטנים וחסכוניים, ונמכרות תמורת 60 עד 70 אלף שקל בלבד. בקבוצת זיהום האוויר של מרבית המשפחתיות הנפוצות בארץ, כדוגמת מאזדה3, שיעור מס הקניה שמוטל עליהן הוא כ-80% (עליה של 5% ביחס לשיעור המס הקודם). לעומת זאת, המס המוטל על מכוניות כלאיים (כדוגמת טויוטה פריוס) עומד כיום על 45% – כלומר, כמעט חצי מהמס המירבי המוטל על מכוניות מזהמות. ומהן המכוניות שעליהן מוטל שיעור המס הנמוך ביותר? מן הסתם, אלו המכוניות הנקיות ביותר – מכוניות חשמליות (למשל, רנו פלואנס ומיצובישי iMiev) – הן זוכות לשיעור מס של 10% בלבד עד לשנת 2914, ואחר כך הוא יעלה לשיעור של 30%.

ליניארי ירקרק

וישנו דבר נוסף, שרלוונטי בעיקר למי שלוקח מכונית בליסינג ממקום עבודתו: לפי תכנית המיסוי הירוק, חישוב ערך המס החודשי ("שווי שימוש") הפך למעשה לליניארי: המס מחושב כאחוז קבוע ממחיר המחירון של המכונית, ושיעורו עומד על 2.75% מ-1 לינואר 2011.

עובד שבחר במכונית ירוקה – למשל, היברידית – זוכה להפחתה של כ-500 שקלים בכל חודש.

אפשר לקנות רכב משומש באמצעות האינטרנט או הלוחות המודפסים. אבל, שיטה נוספת, נוחה ויעילה הרבה יותר היא לקנות רכב באמצעות סוכנות רכב. בסוכנויות רכב הפזורות ברחבי הארץ תוכלו לקנות מכונית משומשת ולמעשה גם מכונית חדשה, על כך מיד.

יבואנים

בישראל ישנם כיום כ-18 יבואניות רכב. כל יבואנית מהווה נציגה או סוכנות בלעדית למותג אחד ובדרך כלל למספר מותגי רכב. בסך הכל, כ-42 מותגי רכב (פרטיים) שונים משווקים בארץ. ליבואניות הרכב אולמות תצוגה ראשיים, מרביתם נמצאים בתל-אביב ובערים גדולות אחרות כמו ירושלים וחיפה. אבל, זה כמובן לא מספיק. לכן, מרושתת המדינה בעשרות סוכנויות-משנה. אפשר לתת דוגמא טובה עם חברת לובינסקי, יבואנית המכוניות פיג'ו, סיטרואן ו-MG. מלבד חמישה סניפים ראשיים למכירה ( בני ברק, תל-אביב, ירושלים, באר שבע וחיפה ), היא מפעילה כ-13 סוכנויות-משנה שמהוות זרוע מכירתית שלה. זה נוח מאד ללקוח: כל תהליך המכירה וגם קבלת המכונית, יכול להתבצע בסוכנות הקרובה למקום מגורך. אם אתה גר בנצרת למשל, תוכל לקפוץ לסוכנות המשנה המקומית – זה יהיה קרוב הרבה יותר מאשר לנסוע לחיפה.

חברות השכרה וליסינג

שוק הרכב נשלט בשנים האחרונות ע"י ענף הליסינג. ומה זה אומר? שתחת כנפי חברות הליסינג עוברות הרבה יותר ממאה אלף מכוניות כל שנה – חדשות ומשומשות. עבור הצרכן, המשמעות היא אופציה לרכוש מכונית משומשת, ללא כאבי ראש מיותרים, ובדרך כלל בשקיפות וללא חשש של רמאות – שיכולה לצוץ בשוק הפרטי. יש גם חסרונות, אבל תודו שהכי נוח להיכנס למגרש ענק של אחת מחברות הליסינג וההשכרה: אלדן, קל-אוטו, אלבר וכו', ולבחור מכונית אחת מתוך צי עצום של מכוניות יד שניה שרק מחכה שאתם הצרכנים תקחו. בשנה האחרונה, ישנו טרנד חדש: חברות הליסינג מוכרות גם רכבים חדשים לחלוטין, עם אפס ק"מ על המונה. שימו לב: על מכונית כזו תקבלו מחיר אטרקטיבי, אך היא כבר לא תחשב יד ראשונה, אלא שנייה. יתרון מרכזי שמציעות חברות ההשכרה והליסינג הוא מימון, החכרה וכל צורת תשלום אחרת שתבחרו – וזה בהחלט לא קורה בשוק הפרטי. לכל אחת מחברות הליסינג וההשכרה מגוון סניפים וסוכנויות מכירה, בפריסה ארצית.

סוכנויות טרייד-אין

כמעט לכל יבואנית רכב בארץ, ישנה סוכנות טרייד-אין או חברה-בת שעוסקת בתיווך רכבים משומשים. זה משרת את היבואניות היטב: הלקוח מוכר לה את רכבו הישן ובמקביל היבואנית מוכרת לו מכונית חדשה, כך שהוא לא נאלץ לבזבז זמן וטרטורים על מכירת מכוניתו המשומשת. דוגמאות: כלמוביל טרייד-אין (שני סניפים בארץ), טריידמוביל (חמישה סניפים), קרסו טרייד-אין (תשעה סניפים), לובינסקי טרייד (13 סניפים בארץ) וכו'. אבל, סוכנויות הטרייד-אין הן סוכנויות מכירה לכל דבר, ואין לצרכן מחויבות לקנות במקביל מכונית חדשה…פשוט כנסו, ובחרו את המכונית הרצויה לכם.

סוכנויות מכירה אחרות

דרך נוספת וותיקה מאד לקנות מכונית היא באמצעות סוכנויות מכירה קטנות או בינוניות, להן קראו בעבר מגרשי מכוניות משומשות. סוכנות מכירה כזו עוסקת בתיווך ולעיתים גם במימון לשדרוג המכונית, ומציעה מגוון גדול של מכוניות, אם כי לעיתים ישנן סוכנויות מתמחות, למשל, במכוניות אמריקניות, ברכבי שטח או במסחריות. סוכנויות כאלה פזורות בכל רחבי הארץ אם כי למרביתן אין סניפים. לגבי אמינות המקום: בררו ובקשו חוות דעת של מכרים, חברים או מי שכבר קנה שם ובכל מקרה, מומלץ לבצע בדיקה מקיפה של המכונית לפני קנייתה. אגב, זו המלצתנו גם לגבי קנייה מסוכנות ליסינג גדולה.

דומיננטיות בשוק הרכב

זה ברור לכל אדם שחי בישראל, כי שוק הרכב שלנו נשלט בשנים האחרונות ע"י חברות הליסינג. בארץ פועלות עשרות חברות ליסינג. בין חמש הגדולות נמצאות שלמה SIXT-ניו קופל שהיא למעשה הגדולה מכולן מבחינת כמות המכוניות ומבחינת ההון העצמי. אחריה נמצאות אלדן, אוויס, אלבר, הרץ וניתן לציין חברות אחרות ובהן אופרייט-ליס, ליסקאר, קל-אוטו, פריים ליס ורבות אחרות. בבעלות חברות הליסינג כ-200 אלף מכוניות, ובשנה טיפוסית, בערך ¾ מכמות המכוניות החדשות (פרטיות וטנדרונים) נמכרות לחברות הליסינג, כשהשאר נמכר לשוק הפרטי. מה זה אומר? שלחברות הליסינג יש כוח כלכלי רב, שהן מסוגלות לרכוש כמות גדולה של כלי רכב תמורת הנחות משמעותיות (שמתגלגלות אלינו, הצרכנים). בכל שנה משתחררות לשוק עשרות אלפי מכוניות שסיימו את חוזה החכירה שלהן. כעת, הן ממתינות שמישהו מכם – הצרכנים הפרטיים – ייקח אותן לעצמו.

לא רק מאזדה 3?

אם חשקתם לקנות מכונית משומשת בטווח הגילאים של שנה ועד ארבע שנים, אולי כדאי ללכת על האופציה הזו, כלומר, לבדוק מתוך מבחר עצום של מכוניות ליסינג לשעבר בכל הקטגוריות. הרוב המכריע של המכוניות דומה: למשל, פיאט פנדה או יונדאי i10 בקטגורית מיני, דייהטסו סיריון או מאזדה2 בקטגורית סופר-מיני, מאזדה3 וטויוטה קורולה בקטגורית משפחתית קומפקטית, פורד מונדאו או מאזדה6 בקטגורית משפחתית גדולה (רכב מנהלים), ומאזדה5 בקטגורית מיניוואנים קומפקטיים – רשימה חלקית בהחלט. רובן אגב, צבועות בצבעי לבן או כסף – צבעים ניטרליים שמאפשרים לחברות הליסינג למכור אותן אחר כך במהירות רבה יותר. כדאי לדעת, שיש מכוניות שנחשבות נדירות יחסית בענף הליסינג, למשל דגמי הונדה, סיאט, אאודי, ולצידם רכבי יוקרה וספורט.

נוחות ופריסה ארצית

אז מדוע בעצם לקנות מכוניות משומשת מחברת ליסינג? ראשית, בקרוב מאד לא תהייה לכם כמעט ברירה…השוק פשוט מוצף בים מכוניות בעלות עבר ליסינג; לא משנה כעת אם זה טוב או רע, זו העובדה. היתרון המרכזי הוא בקנייה נוחה ומהירה של מכונית – נכנסים לאחד מתוך עשרות מרכזי המכירה של חברות הליסינג ברחבי הארץ, בוחרים מכונית, מתמקחים מעט, מקבלים טופס בדיקה שלה (אם כי מומלץ גם לבדוק אותה בעצמכם), ויוצאים בקלות יחסית עם המכונית הרצויה, ללא בזבוז הזמן הכרוך בחיפוש מייגע אחר מכונית בשוק הפרטי, ועדיין לא סיפרנו על הנוכלים המצויים בכל מקום.  בניגוד למוכר רכב פרטי, חברות הליסינג משתדלות לתת מידע שקוף על מכוניותיהן, ובמטרה להיפטר במהירות מהמלאי שלהן, הן יציעו לכם כמעט כל צורת מימון אפשרית.

אז מה החשש?

בניגוד לעבר הרחוק, כיום לגיטימי בהחלט לרכוש רכב מחברת ליסינג. המחיר נמוך במעט ממחיר המחירון עבור מכונית פרטית זהה אך בכל מקרה, חברות הליסינג עורכות מבצעי "כסאח" למכירות בכל עת. קחו בחשבון, כי מרבית דגמי הליסינג מציעים מפרט מעט נחות או חלקי ביחס לגרסאות פרטיות (אבזור דל יותר, פחות כריות אוויר, פחות חלונות חשמל, רדיו דיסק נחות, צמיגים דקים יותר וכו'). רבות מהן צברו נסועה (“קילומטראז') שנתית רבה מאד; ולגבי מצב המכוניות – בהכללה ניתן לומר, כי הן מטופלות כיאות בדרך כלל (הגם שבדרך כלל לא בחלפים מקוריים או איכותיים) וכי בהתאם לליקויים שיתגלו במכונית הרצויה לכם – חברת הליסינג תסדר אותם על חשבונה. סעיף אחד קצת מרגיז הוא כי לעיתים בבואכם לראות מכונית, לא תזכו באמת לראותה, כי היא אמורה להישלח מסניף אחר בארץ, אך את המקדמה עבור קניית המכונית עליכם לשלם בכל מקרה.

יש חדשות

לצד אינספור מכוניות משומשות, בשנים האחרונות, חברות הליסינג מוכרות לצרכנים הפרטיים גם מכוניות חדשות מהניילון עם אפס ק"מ, ובמחירים מפתים. קחו בחשבון רק, כי במקרים רבים, המכונית כבר רשומה על שם חברת הליסינג, ואתם, הצרכנים, תהיו יד שנייה.

פרטים נוספים על ליסינג פרטי, גובה התשלומים החודשיים ודגמי רכבים ניתן לקבל באתר שלמה Sixt.

למה לקנות חדש?

אין איש, שלא אוהב מוצר חדש לגמרי. זה לא רק הריח, הניקיון, הטוהר והעובדה שאתה זה שקורע את הניילונים; זו העובדה, שאתה בחרת איזו מכוניות, באיזה צבע ובאיזו דרגת גימור; מכונית חדשה כוללת את העיצוב הכי עדכני, ואת מערכות הבטחות הכי עדכניות. המנוע ושאר המערכות בתוליים ומזמינים, הביצועים בהתאם, ואין צפי בשנים הראשונות לקלקולים או בעיות. לא פחות חשוב מכל אלה: המכונית החדשה נמצאת בתקופת אחריות.

ומדוע לא כדאי?

ראשית, הכל מתחיל בכסף. במדינה שלנו, קניית מכונית חדשה אינה משימה פשוטה – בהחלט לא כמו בשאר חלקי העולם המערבי. המכונית החדשה הזולה ביותר בארץ תדרוש מכם כ-60 אלף שקל, ומרבית המשפחתיות הנפוצות, מחיריהן כפולים מכך. עוד בעניין המחיר – אובדן הערך פשוט עצמום. ברגע שאחזתם לראשונה במפתחות המכונית החדשה – איבדתם למעלה מ-15% ממחירה. בשנה השנייה – 15% נוספים. ירידת הערך מתמתנת בארבע השנים הראשונות, אך המדובר בירידת ערך גבוהה במיוחד. סיבה נוספת היא שישנן מכוניות אחדות שתדרשו להמתין מספר חודשים עד לקבלתן – עקב ביקוש מקומי או עולמי; ויש גם סיבה שולית מדוע לא להעדיף מכונית חדשה:על מכונית חדשה יש נטייה לשמור באופן אובססיבי מכל משמר, וכל פירור אבק או שריטה מיקרוסקופית מכניס את בעליה להיסטריה…

מאיזו קטגוריה?

החלטתם בכל זאת ללכת על מכונית חדשה? יש לכם המימון עבורה? בשעה טובה. אבל, לפני הכל, בחרו לאיזה קטגוריה המכונית צריכה להשתייך. מקטנה לגדולה, הקטגוריות הן: מיני, סופר-מיני, משפחתית, משפחתית גדולה (מנהלים), סלון, פאר. קטגוריות נוספות כוללות רכבי שטח, מיניוואנים, ומסחריות. לכל קטגוריה מאפיינים פיזיים וייעוד משלה, וגם מחירים שונים. למשל: אם קהל היעד הוא סטודנט שנוסע לבדו ומבקש לחסוך בהוצאות, תהלום אותו מכונית קטנה בקטגורית מיני. למשפחה בת חמש נפשות הכוללת הורים ושני ילדים, מומלצת משפחתית או משפחתית גדולה, ובהתאם לתקציב, אולי גם מיניוואן. כעת קחו בחשבון ובדקו מהו סגנון הנסיעה שלכם: נסיעות עירוניות, בין-עירוניות, עם ציוד רב, וכו'.

שיקולים נוספים

שאר הפרמטרים – אחרי שהחלטתם מאיזו קטגוריה תהייה המכונית החדשה שלכם ובררתם מה טווח המחירים – יכולים להיות עיצוב, דרגת השימושיות, נפח מנוע, דרגת הבטיחות, ביצועים, חיסכון בדלק, אבזור, וכו' – לא בהכרח בסדר הנ"ל. ואסור לשכוח גם את עניין המותג: יש לו משמעות רבה בעולם הצרכני, אם כי בסופו של דבר, העניין בעיקר תדמיתי ותודעתי, שכן כיום, מכוניות חדשות אמורות להיות טובות – אין למצוא מכוניות גרועות. סעיף נוסף שלא ציינו הוא שמירת ערך וסחירות עתידית. כיום, מכונית כבר לא נחשבת להשקעה בטוחה המניבה תשואה והשומרת על ערכה כמו נדל"ן, למשל. מצד שני, אף אחד לא רוצה להיתקע עם מכונית שלא ניתן למכור ואין לה שוק לכן כדאי לבדוק באופן כללי, מה דרגת הסחירות של המכונית שאבה אתם חושקים. רק נציין, כי הנבואה ניתנה לשוטים…

יש החלטה!

בהתאם לנתונים שדליתם, הגעתם למצב בו יש לכן שתיים או שלוש מועמדות רצויות. כעת, אל תתעצלו. סורו לשתיים או שלוש סוכנויות רכב, מששו את המכונית, שבו בה, בדקו עם אנשי המכירות כל מה שצריך לדעת, שאלו כמה שיותר שאלות, ולא פחות חשוב מכל אלה: הזמינו ובצעו נסיעת מבחן כמה שיותר ארוכה, רק כך תדעו (פחות או יותר!), אם המכונית הזו אכן מתאימה לכם. אם המכונית צלחה הבדיקות, בררו איזו הנחה ניתן לקבל עליה; דעו כי המחיר הנקוב הוא תמיד המלצה ולעולם אינו המחיר הסופי שיש לשלם. מלבד הנחה, ניתן לבקש ולקבל אבזור, תוספות, מתנות, טיפולים חינם, וגם הסדרי מימון אטרקטיביים. בתוך כך בררו גם אודות טרייד-אין למכוניתכם המשומשת. בהצלחה!