מכוניות יוקרה- מדריך לרכבי היוקרה 2012

והרי (המכוניות) החדשות II – קרוסאוברים, יוקרה, ספורט ומיניוואנים

 בפוסט הראשון דיברנו על מכוניות חדשות ב- 2012 וכאן אנחנו מעדכנים אתכם ברכבי היוקרה שיפקדו את ארצנו השנה. לא נוכל לספר על כולן, ויש גם פה-ושם תהיות וחוסר וודאות לגבי מועד נחיתה של דגמים אחדים, לכן בחרנו מספר נציגות מקטגוריות רכב שונות, ועליהן נשמח לבשר.

קרוסאוברים

מאזדה CX5

סוף סוף, גם למאזדה נציג רלוונטי חדש בארץ, לנישת רכבי השטח/ הקרוסאוברים המתפתחת בצעדי ענק. הקרוסאובר הקומפקטי CX-5 הנאה מבוסס על פלטפורמת מאזדה3 החדשה. זהו רכב חמישה מושבים המצויד במנוע בנזין 2 ליטר ( 162 כ”ס) עם הנעה רגילה או כפולה, שבהחלט יכול לתת תחרות ראויה לניסאן קשקאי וליונדאי IXX35.

מיצובישי ASX

הקרוסאובר הקומפקטי של מיצובישי שמגיע ישירות מיפן, מבוסס על פלטפורמת הלנסר המשפחתית, וזה אומר, שלמרות המילה קומפקטי, הרי שהוא מציע מרווח פנימי נאה לנהג ובעיקר לנוסעים. אגב, למרות בסיס גלגלים זהה,  ASX קטן במימדיו מהאאוטלנדר שכבר נמכר במחוזותינו. הרכב מצויד במגוון מנוע בנזין ( 1.6, 1.8 או 2 ליטר – לא ברור איזה ישווקו בארץ), עם תיבה אוטומטית רציפה (CVT).

פורד קוגה

בסוף 2011 הוצג בעולם הקרוסאובר הבינוני של פורד, בצורתו החדשה, והוא יגיע לישראל במהלך 2012. קוגה בנוי על פלטפורמת המשפחתית פורד פוקוס החדשה, ואגב, גם פנים הרכב דומה מאד לזה שבפוקוס. קוגה מצויד במגוון מנועי בנזין בהספקים שבין 168 ועד 240 כ"ס, עם תיבה ידנית או רובוטית, ועם הנעה קדמית או כפולה.

מכוניות יוקרה

לקסוס GS

יצרנית היוקרה לקסוס, מנסה לנער מעט את תדמית השיעמום והסולדיות המאופקת, והציגה בסוף 2011 את ה-GS החדשה. המכונית הזו היא שרירית, כוחנית ואף מעט ספורטיבית יותר ביחס לעבר. GS שאמורה להתחרות בב.מ.וו סדרה 5, מציעה תא נוסעים מאד גרמני באופיו – כלומר, איכותי ומרשים. היא מצוידת במנועי בנזין, ויש אפילו גרסה היברידית, למי שגם חש שמצפונו מעיב עליו ביחס לסביבה…

קדילאק ATS

יצרנית הרכב האמריקנית קאדילק, שרגילה מאז ומתמיד להציף את ארה"ב וגם שאר העולם, במכוניות גדולות ועתירות נפח מנוע, מנסה לכבוש קהלים אחרים, עם ה-ATS. מדוע קהלים אחרים? כי המדובר במכונית עם ממדים בינוניים של רכב מנהלים כדוגמת ב.מ.וו סדרה 3, למשל. מעבר לכך, מכונית חדשה לגמרי, עם פלטפורמה חדשה, ומראה חיצוני אוונגרדי שמיישר קו עם דגמי קאדילאק הגדולים יותר. אצלנו בסוף 2012.

סיטרואן DS5

גרסת הפרימיום היפהפייה DS5 מבית סיטרואן, היא מכונית האצ'באק/קופה/סטיישן מהודרת ומקורית למראה. היא מתבססת על פלטפורמת פיג'ו 3008, ומציעה מימדים נדיבים למדי:

453 ס"מ אורכה, 187 ס"מ רוחבה, ו-150 ס"מ גובהה – כלומר, היא רחבה ונמוכה עם צדודית ספורטיבית. לפי מיטב המסורת של סיטרואן, תא הטייס מקורי וייחודי לכל הדעות. תשווק בישראל ככל הנראה עם מנועי בנזין 1.6 ליטר טורבו (155 או 200 כ"ס ), ידני או אוטומטי.

מכוניות ספורט

ב.מ.וו סדרה 6

הדור השלישי של ב.מ.וו סדרה 6, מכונית הקופה הגרמנית בעלת הניחוח הספורטיבי, מגיע אלינו בחודשי 2012 הראשונים. המדובר במכונית יפהפייה, שתשווק לקהל בשלוש תצורות מרכב: קופה סגורה, קבריולה פתוחה (גג בד) ומאוחר יותר גם כסדאן. למכונת הנהיגה הזו מנועים עוצמתיים בהספקים של 313 ועד 407 כ"ס, אליהם משודכים גיר ידני או אוטומטי, הראשון עם שישה יחסי העברה, והשני מאד מתקדם וייחודי, עם לא פחות משמונה יחסי העברה!

סובארו BRZ / טויוטה FT86

לטויוטה בעלות על חברת סובארו, ושתיהן פיתחו ויצרו יחד מכונית ספורט נאה מאד עם ביצועים הולמים. לקופה הזו מפרט זהה תחת שני המותגים, הווה אומר, הנעה אחורית שתאפשר “דריפטים” משגעים, מנוע בוקסר עם 200 כ"ס, ושאר מכלולים ספורטיביים שמבטיחים הנאה ולא רק הנעה. אצלנו באמצע/סוף 2012.

מיניוואנים

אופל זאפירה

בעבר הרחוק, שווק בארצנו המיניוואן הקומפקטי אופל זאפירה. זו לא הייתה הצלחה שיווקית של ממש, וכעת, בערך עשר שנים אחרי, עם יבואן חדש, אולי זה ילך יותר טוב. הזאפירה החדשה מגיעה הישר מגרמניה, מציעה שבעה מושבים בשלוש שורות נפרדות, ובנמצא מנוע בנזין קטן יחסית – 1.4 ליטר, אך מוגדש טורבו, ולכן חזק דיו: 140 כ"ס. לזאפירה בסיס גלגלים המתפרס על פני 277 ס"מ, שזה אומר (לפחות על הנייר…) מרווח מעט יותר ממאזדה5, למשל.

כבישי אגרה בארץ: האפשרויות, הנתונים, המחירים, מחירי המנוי

לשלם? על נסיעה?

כבישי אגרה הם בפירוש לא תולדה של השנים האחרונות – הם קיימים משחר ההיסטוריה ונפוצים כיום בכל מקום בעולם. ולמרות שהמילה "אגרה" נורא שנואה ע"י הישראלי המצוי, כביש אגרה הוא בפירוש לא המצאה ישראלית. המשמעות פשוטה – כביש אגרה מציע לנוסעים בו התנהלות תחבורתית אלטרנטיבית, בתמורה לתשלום, שנקבע בדרך כלל בהתאם למרחק שבו נסע המשתמש. בכביש אגרה, התנועה אמורה להיות דלילה יותר, שכן נסיעה בו כרוכה בתשלום. השימוש בכביש אגרה חוסך זמן נסיעה, כי הוא מציע בדרך כלל יותר נתיבים מאשר בכביש סטנדרטי מקביל; הוא בנוי בצורה מודרנית שמאפשרת נסיעה חלקה ונטולת מפגעי דרך או תאונות וגם מתיר לנהוג במהירות רבה בהרבה מאשר בכביש מהיר או בין-עירוני אחר.

כביש 6: מאחז עד עין תות

כביש האגרה הראשון בארץ הוא כביש 6 המכונה גם חוצה ישראל, או דרך יצחק רבין. הכביש שנחנך ב-2004 יופעל ע"י החברה הזכיינית "דרך ארץ" עד לשנת 2029 ואז יעבור לבעלות המדינה. אורכו של כביש 6 עומד על כ-138 ק"מ. הוא כולל 14 מחלפים או יציאות בכל כיוון. אלו המחלפים שמצויים לאורכו של כביש 6, מדרום לצפון: מאחז; קרית גת; שורק; נשרים; דניאל; בן שמן; נחשונים; קסם; חורשים; אייל; ניצני עוז; באקה-ג'ת; עירון ועין תות. במהלך השנים הבאות צפוי כביש 6 לקבל תוספת משמעותית לאורכו – בערך 124 ק"מ (כ-62 ק”מ לכל כיוון) – הוא יימתח עד מחלף שלומי בצפון, ועד מחלף הנגב, שבסמוך לעיר הבה"דים שצפויה לקום בעתיד, בדרום. נסיעה ממחלף אחד למחלף אחר, מהווה קטע שלם, וכל קטע נסיעה מחייב תשלום, על כך נסביר מיד. כביש 6 כולל נכון לעכשיו רק שתי תחנות שירות – אחת לכל כיוון. תחנות שירות אלה כוללות תחנת דלק, ובתי קפה.

כיצד משלמים?

בניגוד לנהוג בכבישי אגרה רבים בעולם, כביש 6 לא כולל עמדות קופה או כרטוס, אלא מאפשר כניסה חופשית, וזיהוי המכוניות מתבצע באופן אוטומטי ע"י צילום לוחית הרישוי, או זיהוי מתקן אלחוטי המותקן בשמשת המכונית. חשבון התשלום נשלח לכתובתו של בעל הרכב.

כמה משלמים?

התשלום עבור הנסיעה בכביש 6 מורכב מפרמטרים אלה: סוג הרכב, סוג הלקוח, וכמות הקטעים שהנהג חצה. נסביר: סוג הרכב, יכול להיות אופנוע, מכונית (רכב עד 4 טון), ומשאית – הראשון, משלם הכי פחות וכך הלאה. סוג הלקוח, הווה אטומר, האם הוא מנוי או מזדמן. הכי משתלם להיות מנוי פסקל – כלומר, להצמיד לשמשה מתקן איתור אלחוטי. אחר כך בהיררכיה, משתלם להיות מנוי וידאו, ואילו את המחיר הגבוה ביותר באופן יחסי, ישלם נהג מזדמן כלומר, מישהו שנכנס לכביש ואינו מנוי. עלותה של נסיעה של מכונית פרטית של מנוי פסקל על פני שלושה קטעים לכל היותר, תעמוד על 11.52 שקל, ואילו נסיעה של אותו המנוי בחמישה קטעים ומעלה, תעמוד על כ-19.20 שקל. נכון לעכשיו, נסיעה בקטע הדרומי (ממחלף שרק ועד מחלף מאחז) ובכיוון המקביל בדרך חזרה, אינה כרוכה בתשלום, ואילו נסיעה בקטע הצפוני בלבד (מחלף עירון ועד עין תות) ובכיוון חזרה, כרוכה בתשלום נפרד. על מנת להבין טוב יותר ממה מורכב התשלום, וכמה זה יעלה לכם בדיוק, הכנסו לקישור הרלוונטי:

 http://www.kvish6.co.il/taarif.aspx?Id=0&SubId=0&ThreadId=14&ThreadParent=2&PageId=14

מנהרות הכרמל

כביש "מנהרות הכרמל" נמתח על פני כשישה ק"מ בלבד, אך הוא חוסך זמן נסיעה רב למי שמתעתד לחצות את חיפה ולנסוע מדרום-מערב ועד לצפון-מזרח. למנהרות הכרמל שלוש כניסות/יציאות: מחלף חיפה – דרום, מחלף הקריות, ומחלף נווה-שאנן, שנמצא בסמיכות לקניון הגרנד קניון. בדומה לתשלום עבור כביש6, ניתן להיכנס למנהרות הכרמל כלקוח מזדמן, או כמנוי. הסוג הראשון, מחייב עתירה ותשלום בקופות, ואילו מנויים ממשיכים בנסיעה חלקה ללא עצירה. התשלום עבור הנסיעה במנהרות הכרמל משתנה בין רכב פרטי, ציבורי או משאית, ועומד על 6 עד 30 שקלים למקטע מנהרה אחד (בהתאם לסוג הרכב), ובין 12 ל-60 שקלים עבור שני מקטעי מנהרה.  (בהתאם לסוג הרכב).https://mybill.carmeltunnels.co.il/ManuiSelectionPage.do

הנתיב המהיר

הנתיב המהיר הינו קטע נסיעה שנותן עדיפות לתחבורה ציבורית ולכלי רכב בתפוסה מלאה של שלושה או ארבעה נוסעים, בכניסה לעיר ת"א. הנתיב המהיר נמתח על פני כ-13 ק"מ ופועל ממזרח למערב במקביל לכביש ת"א-ירושלים ( כביש 1), מנתב”ג ועד גשר קיבוץ גלויות שבאיילון. כאן, התמחור שונה וקצת מבלבל, שכן המדובר על אגרה שנגבית בהתאם לביקושי הנסיעה בנתיב זה: ככל שהנתיב עמוס יותר, כך תהייה אגרת הנסיעה גבוהה יותר.  אגרת המינימום עומדת על 7 שקלים, ואילו אגרת המקסימום עשויה לטפס עד ל-75 שקלים, והם עשויים להשתנות בכל יום ובכל רגע. הנוהגים בנתיב צריכים לעקוב אחר השילוט בכניסה לנתיב, שיציג את גובה האגרה בהתאם לעומס התנועה באותו הרגע. כדאי לציין כי על מנת לעשות שימוש בנתיב המהיר, יש להיות מנוי רשום במערכת – גם אם המדובר בכלי רכב פטור מתשלום ( תפוסה של שלושה או ארבעה נוסעים או תחבורה ציבורית). בסמוך למחלף שפירים הוקם מתחם "חנה וסע" גדול, ושם פועלים שירותי הסעה סיבוביים חינם לת"א ור"ג. https://www.fastlane.co.il/pre-registration.asp

האם כבישי אגרה משתלמים?

תלוי למי, תלוי מתי, תלוי לאיזה רכב…התנהלות בדרכים חליפיות/ מקבילות לכבישי האגרה, תניב במקרים רבים – בעיקר במהלך שעות העומס – הזדחלות מייגעת בין פקקי תנועה לרמזורים. מעבר לעובדה שכבישי אגרה מציעים לעיתים נסיעה בקו רציף מעט קצר יותר, כדאי כמובן לקחת בחשבון את בזבוז הדלק והבלאי הגבוה שכרוכים בעמידה בפקקים. אם תקזזו את עלויות האגרה, תגיעו במקרים רבים לעלות פחות או יותר זהה בין כבישי אגרה לכבישים חלופיים עם יתרון משמעותי של כבישי אגרה בזמן נסיעה נמוך בהרבה.

מכוניות חדשות 2012

והרי (המכוניות) החדשות

שנת 2012 תהייה שנה מאד מעניינת, בכל הקשור להיצע המכוניות שיגיע ארצה. לא נוכל לספר על כולן, ויש גם פה-ושם תהיות וחוסר וודאות לגבי מועד נחיתה של דגמים אחדים, לכן בחרנו מספר נציגות מקטגוריות רכב פופולאריות, ועליהן נשמח לבשר.

קטגורית מכונית מיני

טויוטה אייגו
באיחור לא אלגנטי, תגיע אלינו המיני של טויוטה, שלמעשה מיוצרת בצ'כיה במקביל לתאומות הממותגות פיג'ו 107 וסיטרואן C1 (שייבואה הופסק). עד כה, לא הייתה לטויוטה שום נציגות בקטגוריה המאד נפוצה בימים אלה, ואין סיבה שעם מחיר הולם, לא תהפוך האייגו לרבת-מכר.

פיאט פנדה
הדור השלישי של פיאט פנדה, הוצג בספטמבר 2011. המכונית החדשה גדולה מקודמתה, שגם אז הייתה מרווחת. זה אומר, שזו מכונית המציעה ממדים בהחלט אטרקטיביים ביחס לקטגורית מכוניות מיני. מיוצרת עם שלל מנועים חסכוניים ועם גיר ידני או רובוטי.

רנו טווינגו
רנו טווינגו היא מכונית מיני שנמכרה בשנות התשעים גם בישראל, ועושה ב-2012 קאמבק.  באירופה רנו טווינגו מאד נפוצה ובצדק: היא חמודה, חסכונית, וזריזה וכל זה עם תג מחיר שצפוי גם בארץ להיות מאד אטרקטיבי. לתשומת לב הצרכנים הפוטנציאליים: בניגוד למתחרות, היא מיוצרת במרכב שלוש דלתות בלבד – לטוב, או לרע.

קטגורית מכוניות סופר-מיני

גרייט וול הVoleex C10
יצרנית הרכב הסינית גרייט וול שכבר נכנסה ארצה במהלך 2011 עם טנדר, מביאה מכונית קטנה וחמודה שנראית כאילו הועתקה מטויוטה יאריס. Voleex C10 שמיוצרת מ-2010, היא מכונית האצ'באק עם מנועי 1.3 ליטר (91 כ"ס ) או 1.5 ליטר (105 כ"ס ).

טויוטה יאריס
בעבר הייתה טויוטה יאריס מכונית די נפוצה ומבוקשת. מחיר גבוה מדי בתוספת גיר רובוטי לא מוצלח, הדירו ממנה את קהל הצרכנים. כעת היא חוזרת – המדובר בדור השלישי של היאריס, המצויד במנועים חסכוניים ולשם שינוי, בגיר אוטומטי רציף עם שבעה יחסי העברה.

פיג'ו 208
פיג'ו 207 לא הצליחה לשחזר בארץ את הצלחת הדגמים שקדמו לה (205, 206), והנה בתערוכת הרכב של ג'נבה, במארס 2012, מוצגת האחות החדשה לשושלת הסופר-מיני הצרפתיות: 208. זו מכונית קטנה יותר מה-207, אך אוחזת בבסיס גלגלים זהה. תאמינו או לא, בפיג'ו מציינים, שהיא מרווחת מה-207. החדשה צפויה לנחות בארץ לקראת סוף השנה כלומר, במהלך אוקטובר או נובמבר 2012, חמושה במנועים חסכוניים במיוחד.

קטגורית מכוניות משפחתיות

MG350
אירוע היסטורי בזעיר-אנפין: MG350 היא המכונית הראשונה שמגיעה מסין, ושייכת לפלח המשפחתיות – הקטגוריה אולי הכי גדולה וחשובה בישראל. זה קורה לאחר שהמכונית זכתה לתקינה אירופאית – מושג לא מובן מאיליו בכל הקשור למכוניות סיניות. היא קרובה בממדיה לטויוטה קורולה או למאזדה 3, ואכזבה עם ניחוח רטרו נרשמת בסעיף ההנעה: למכונית מנוע 1.5 ליטר עם 105 כ"ס, אליו משודך גיר אוטומטי עם ארבעה יחסי העברה בלבד.

יונדאי i30
הדור השני של משפחתית ההאצ'באק הפופולארית מציע ניחוח כל-אירופי: המכונית החדשה תוכננה בגרמניה, מיוצרת בצ'כיה ומציעה מראה עדכני ואנין, כיאה לשוק היעד. מנוע 1.6 ליטר בנזין עם גיר ידני או אוטומטי, שניהם בעלי שישה יחסי העברה.

קיה ריו
הדור השלישי של התת-משפחתית הזו, מציע שיפור ניכר בכל התחומים, ובראש ובראשונה בעיצוב החיצוני. המכונית שמבוססת על מכלולי יונדאי אקסנט, מציעה מנועי בנזין וטורבו-דיזל.

הונדה סיוויק
סיוויק החדשה, בת הדור התשיעי, מציעה עיצוב קצת משעמם ביחס למקובל. המכונית תפחה מעט באורכה, הצטמצמה מעט בבסיס הגלגלים שלה, ובאגף ההנעה, מציעה מנוע 1.8 ליטר מעט חזק וחסכוני יותר. לבחירתכם בתצורת מרכב סדאן ארבע דלתות או האצ'באק חמש דלתות.

סובארו אימפרזה
במהלך השנים, היו לה כמה וכמה עיצובים (ומתיחות פנים), חלקם טובים יותר, מרביתם טובים פחות…2012 היא השנה שבה מגיע לישראל הדור הרביעי והעדכני של האימפרזה, המשפחתית הכל כך חשובה לסובארו בישראל. המשפחתית מיפן קיבלה עיצוב נאה וכעת היא מזכירה מאד את אחותה הגדולה, ה-B4 (לגאסי, בכל מקום אחר בעולם…). בחזית מנוע חדש שנפחו והספקו שודרגו מעט -  1.6 ליטר עם 114 כ"ס – אליו שודכה תמסורת רציפה.

קטגורית משפחתיות גדולות (מנהלים)

 יונדאי i40
המשפחתית הגדולה שמחליפה אצלנו את הסונטה, פותחה דווקא בגרמניה (עבור קהל היעד האירופאי) ותימכר בגרסאות מרכב סדאן וסטיישן, עם מנועי בנזין 2 ליטר 175 כ"ס או טורבו-דיזל 1.7 ליטר 134 כ”ס.

קיה אופטימה
האחות של יונדאי i40 מציעה גם מכלולים רבים משותפים, כולל באגף ההנעה. המדובר במכונית יפה, מאובזרת ועם צפי לתג מחיר אטרקטיבי, שסוף כל סוף יזניק בארץ את סיגמנט המשפחתיות הגדולות של קיה למעלה.

על דגמים נוספים ניתן להתעניין בקטלוג רכבים חדשים של אתר יד2.

פורמולה? בארץ הקודש?

הגיעו ימות המשיח, וכבודו מגיע לא על חמור לבן אלא על…מכונית מירוץ פורמולה ססגונית! על אירועי הפתיחה של הספורט המוטורי בארץ, בכתבה שלפניכם

המדינה אסרה

מזה שנים רבות, מנסים חובבי ספורט מוטורי, לקיים כאן מירוצים נורמליים, בדומה לנהוג בעולם הרחב, ואגב, לא רק בעולם המערבי. ואפילו התקיימו פה אי-אלו מירוצים, אבל, משנות השמונים של המאה העשרים, התנגדה המדינה למירוצים אלו, והמשטרה הצליחה מאז לאכוף ולבטל קיום מירוצים רבים. נכון, כי במהלך השנים, התקיימו בפועל לא מעט מירוצי אופנועים, מכוניות ראלי, קארטינג וכדומה, אך תמיד הם התקיימו תוך סיכון מצד רשויות החוק. כבר משנת 2000, מנסים נהגי מירוץ וגורמים בענף הספורט המוטורי לקדם חוק ספורט מוטורי, כשברקע מלחמות ביורוקרטיה ומאבקים בין-משרדיים, וקידום משמעותי בעניין חל ב-2005, כששיא השיאים הגיע בסופו של דבר רק במארס 2010 – המדינה אישרה סופית את תקנות הספורט המוטורי, ובכך נפתחה הדרך לקיומם של מירוצים.

מחממים מנועים?

אז סוף סוף, אישרה המדינה לקיים מירוצים. רק קצת חבל שבניגוד לעולם, היה בכלל צורך בחקיקת חוקים ייעודיים, ולא להסתפק בתקינה בין-לאומית רלוונטית. חקיקה שכזו צפויה להערים קשיים רבים על מי שירצה לקיים מירוצים בפועל שכן, חלק מהתקנות ( סה”כ ישנן 14 תקנות) קשה מאד ליישם. מאז אושרו סופית תקנות חוק הספורט המוטורי במחצית 2011, נלחמו מפיקי מירוץ הפורמולה העברי הראשון (חברת BBM) נגד הזמן ונגד אינספור גורמים, על מנת להיות אלו שמקיימים לראשונה בארץ, את האירוע הכל כך מבוקש, כמעט דמיוני.

אילת נבחרה להיות זו שבה יתקיימו המירוצים. בנמל אילת הוכשר מסלול באורך 1200 מטר בלבד (אך עומד בתקנות הפורמולה FIA העולמיות), לצד מתחם המכס, ולצידו יציע לכ-4,000 צופים. עוד לפני כן, על מנת לאתר נהגי פורמולה ישראליים, נערכו ימי אודישנים, ומבין אלפי מתמודדים, נבחרו כ-16 נהגים.

הקהל חוגג

בדצמבר 2012 זה סוף סוף קרה: יריית הפתיחה לאירועי הספורט המוטורי בישראל. לארץ הגיעו הישר מצרפת שמונה מכוניות פורמולה ססגוניות מבית רנו. אלו למעשה מכוניות ספורט המצוידות במנועי בנזין 2 ליטר עם 200 כ"ס ומשקל קליל של כמה מאות ק"ג בלבד, מה שמזניק אותן בתוך שלוש שניות למאה קמ"ש, ולמהירות מירבית של 266 קמ"ש. מכוניות אלה הפגינו ביצועים נאים על המסלול הקצרצר, אך בעצם זו הייתה הפגנת כוח קטנה מאד ביחס למה שניתן להפיק מהן, ובנוסף, המירוץ היה נגד הזמן, ולא תחרויות בין הנהגים עצמם. מי שגנב את ההצגה, היו דווקא מכוניות ההחלקה – “דריפטינג", מירוצי הקארטינג, ואופנועי הסופרמוטו, ששעשעו את הקהל ביציעים עם הרבה אקשן. בנוסף, חגגו שם כמה וכמה סלבריטאים שהפליאו ידיהם בהגה של המכוניות המהירות. כדאי לציין שהקהל נהנה והגיע בהמוניו, למרות שעלות הכניסה לשני ימי האירועים האלו הייתה בהחלט לא זולה.

ומה בעתיד?

המקטרגים טוענים, ששום דבר שמקובל בחו"ל, לא נראה עדיין בארץ, ושבסך הכל, המירוצים היו קצת עלובים. אבל, לעניות דעתי, זו סתם צרות עין – אירוע הספורט המוטורי שנערך באילת היה מוצלח, וצריך לזכור כי הוא הסנונית הראשונה, ויש סיבה טובה לצפות שיהיו עוד אירועים רבים ומוצלחים, אולי על בסיס שנתי – בסך הכל, יש רצון מצד יזמים וספונסרים, וכמובן גם מצד הקהל. ויש גם בשורה מצד המדינה (כזכור, זו שבעבר התנגדה בעוז לספורט המוטורי), מעין חזון כמעט אוטופי שמאד משמח אם אכן ייצא לפועל: משרד הספורט ( בשיתוף המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד התיירות ומינהל מקרקעי ישראל) יזם תוכנית משלו להקמת מתחם פארק לספורט מוטורי בנגב, תוך השקעה של מאה מיליון שקל. אז האם אחרי אילת, יהפוך הנגב לבירת המירוצים של המדינה? נחזיק אצבעות.

חברות ליסינג – סקירה של חברות הליסינג השונות ומה הן מציעות לי

בישראל פועלות למעלה משישים חברות ליסינג שונות, רבות מהן קטנות ואנונימיות. מבין עשר הגדולות נזכיר את אלה: עם לא פחות מ-65 אלף מכוניות שברשותה, מדורגת חברת שלמה Sixt במקום הראשון מבין חברות הליסינג. אלדן היא חברת הליסינג וההשכרה השנייה בגודלה בישראל, ברשותה לפי הערכות, כ-36 אלף מכוניות; במקום השלישי נמצאת אוויס, המחזיקה בכ-15% מהשוק וברשותה כ-30 אלף מכוניות; במקום הרביעי מדורגת חברת אלבר ונציין מספר חברות גדולות נוספות: במקום החמישי מדורגת חברת הרץ, אחר כך לאומי ליסינג, אופרייט ליס, דביס ישראל, אמפא קפיטל קאר ליס ובמקום העשירי פריים ליס. להלן, כמה מהשירותים אותם מציעות חברות הליסינג לציבור לקוחותיהן.

ליסינג תפעולי

עיקר פועלן של חברות הליסינג – לפחות, הגדולות שבהן – הוא ביצוע ליסינג תפעולי וניהול ציי רכב. בשיטה זו, חברות וארגונים שונים נותנים לעובד שלהם רכב חדש כחלק מהטבה, אם כי הטבה שכרוכה בתשלום חודשי. היתרון: הרכב חדש, ובנוסף, התחזוקה השוטפת והתיקונים, הביטוח, הרישוי וגם הדלק כלולים במחיר. במרבית עסקאות ליסינג תפעולי, ישנה הגבלת נסועה שנתית.

ליסינג מימוני

בשנים האחרונות, מרבית חברות הליסינג פונות גם לקהל הפרטי, ולא רק לקהל העסקי/ארגוני, ומציעות לו את שיטת הליסינג המימוני, שבסופו של דבר, דומה להלוואה בנקאית, כשבמהלך תקופה בת מספר שנים, משלם הלקוח בכל חודש סכום אשר לרוב אינו כולל רישוי, ביטוח אחזקה ודלק, אלא רק את מחיר המכונית, וכן, אין הגבלת נסועה שנתית. בניגוד למכונית ששירתה בליסינג תפעולי, מכונית שנרכשה בעסקת ליסינג מימונית, נחשבת פרטית לחלוטין, בסוף תקופת ההתחייבות והתשלומים עליה.

השכרת רכב

חברות ליסינג רבות, מתפקדות גם כחברות השכרת רכב. זה אומר, השכרת רכב לתקופות קצרות מאד: יום, יומיים או מספר ימים, וגם השכרה ארוכת-טווח, שגם מזכה את השוכר להנחה משמעותית בתשלום היחסי. אחדות מחברות אלה, הינן למעשה זרוע מקומית של חברת השכרה בין-לאומית, כמו הרץ, באדג'ט, יורופקאר וכדומה.

מכירת רכב חדש

תופעה חדשה בקרב חברות הליסינג, הפכה אותן פה-ושם למעין אלטרנטיבה ליבואניות הרכב עצמן; לא נדיר כיום לקבל הצעות לרכישת רכב חדש לחלוטין מהניילונים ועם אפס ק"מ, מחברות הליסינג. לעיתים, הרכב רשום על שם חברת הליסינג, כלומר, הלקוח שמזמין יהפך ליד שנייה, ולעיתים הרכב ללא בעלות כלל, והמזמין יהיה יד ראשונה, בדיוק כאילו שרכש רכב אצל היבואנית. הסיבה לתופעה, כמות המכוניות הגדולה שרוכשות חברות הליסינג, ואפשרותן למכור אותן הלאה, לצרכן, לפי הצורך, ואגב הנחה.

יבוא רכב

גם הפיכתן של חברות הליסינג ליבואניות רכב, היא תופעה חדשה יחסית, שקצת מאיימת על יבואניות הרכב. דוגמאות: חברת שלמה Sixt למשל, שקיבלה את הזיכיון ליבוא מכוניות אופל במהלך 2010. מאידך, ישנן יבואניות רכב שמקימות בעצמן חברות ליסינג, ושם מציעות את מכוניותיהן לליסינג. דוגמאות: פריים ליס – חברה בת של לובינסקי, יבואנית מכוניות פיג'ו וסיטרואן, וחברת מאיר ליסינג, חברה בת של מאיר, יבואנית הונדה, יגואר ווולוו, שמציעה ליסינג תפעולי למשאיות וולוו.

מכירת רכב משומש

לא קשה לנחש שבכל מספר שנים, משתחררת לשוק הרכב כמות עצומה הכוללת עשרות אלפי מכוניות שסיימו את תקופת הליסינג שלהן, והופכות כעת למשומשות המיועדות למכירה. כל חברת ליסינג – קטנה, בינונית או גדולה – מחזיקה במגרש או במספר מגרשים בפריסה ארצית שבהם נמצא צי מכוניות למכירה. בניגוד לקנייה מסוחר עצמאי קטן או בינוני, קנייה ישירות מחברת ליסינג מאפשרת תנאי תשלום נוחים, אחריות, מבחר גדול של מכוניות ובדרך כלל גם אמינות ושקיפות הנובעת מהיות חברת הליסינג חברה גדולה, מוכרת, ומסודרת. חלק מחברות הליסינג מציעות גם עסקאות טרייד-אין, המאפשרות ללקוח להחליף את מכוניתו הישנה, באחת חדשה יותר, או חדשה לגמרי.

שירותי דרך

מספר חברות ליסינג, מציעות שירות מועיל וחיוני שמסייע לנהג בכל מקום בו הוא נמצא: ייעוץ והכוונה, תיקון תקלות, גרירה וכדומה.

תחבורה ציבורית – שינויים בהרגלי התחבורה

בתקופה האחרונה, החלו ליישם בארץ כמה פרויקטים תחבורתיים גדולים וחשובים. יד2 עושה סדר בבלגן: איך משפיעים עלינו השינויים בתחבורה הציבורית?

בשעה שמחירי הדלק הינם מהגבוהים בעולם, וכך גם המיסוי על מכוניות חדשות, כולנו מתלוננים על היעדר תחבורה ציבורית שתהווה אלטרנטיבה הולמת. נכון, המצב אצלנו לא עומד בקנה מידה עם ארצות העולם המערבי ולמען האמת, גם לא מעט ארצות אחרות…ובכל זאת, ישנם כמה פרויקטים מבורכים שאמורים לסייע לנו התושבים, בכל הכרוך בשינוע עירוני הולם. קיבצנו עבורכם מספר מיזמים רלוונטיים מהתקופה האחרונה.

הייתה רפורמה?

מרבית תושבי המדינה מתרכזים באיזור גוש דן. למרות האזור הגיאוגרפי הנרחב המאכלס מספר גדול של יישובים גדולים יחסית, אין עדיין פתרונות בדמות רכבות קלות או תת-קרקעיות, וגם קווי האוטובוס לוקים בחסר. למרות זאת, ישנו ניסיון לרפורמה תחבורתית בגוש דן שנכנסה לתוקפה במהלך 2011, וזכתה לביקורת רבה. לטענת מתכנני הרפורמה (משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון), היא מציעה מערכת נוחה וקלה להתמצאות, המאפשרת מעבר חופשי בין קווים, בדומה לנהוג בעולם. בסופו של דבר, לאחר סקרים וניסיונות, הוחלט על הפעלתם של 50 קווים שונים במקום 82 שהופעלו עד כה – כלומר, קווים רבים בוטלו. קווים מסוימים תוגברו – בצירים מרכזיים ומבוקשים, ואילו אחרים שתדירותם נמוכה והם חסרי ביקוש, בוטלו או שונו. מספר חודשים לאחר תחילתה של הרפורמה, ורבים בציבור עדיין לא משוכנעים ביעילותה ובשיפור ביחס לעבר. הבלבול גדול, ולמתבלבלים נמליץ לפנות למוקד הארצי לתחבורה הציבורית של משרד התחבורה – 8787* וכן למוקד דן "3456*, או במוקד אגד 2800*.

כל הארץ: קווי לילה

אין הורה שלא דואג מאד לילדיו, ובייחוד בכל הכרוך ליציאתם וחזרתם אל וממוקדי הבילוי בערבים ובלילות: תופעת השכרות וההשתוללות על ההגה מוכרת ומסוכנת, ובנוסף, לרבים מבני הנוער אין רישיון נהיגה או אפשרות להתנייד בקלות. משרד התחבורה החליט לסייע בנידון, ולספק תחבורה בטוחה וגם נוחה לבני הנוער ולצעירים בכל רחבי הארץ. מזה מספר שנים, שמפעילות חברות האוטובוסים השונות ( דן, אגד, אגד תעבורה, מטרופולין, מטרודן, ואוליה, קווים ונתיב אקספרס) במספר ערים בארץ את קווי לילה. במסגרת הפרויקט החשוב והמועיל, פועלים האוטובוסים מדי לילה בין חצות ועד 4:00 בבוקר ואוספים את הצעירים מאזורי המגורים אל מוקדי הבילוי ובחזרה. הקווים פועלים בימי חמישי ומוצ"ש במהלך שנת הלימודים, ומדי יום במהלך החופשות. נציין, כי הנסיעה הינה בעלות רגילה.

פרטים נוספים ניתן לקבל באתר www.callkav.co.il או ב"כל-קו" 8787*.

ירושלים: הרכבת הקלה

העיר הגדולה במדינה וגם בירתנו, נזקקה מאז ומעולם לתחבורה ציבורית יעילה ומרושתת. לאחר שנים רבות של חפירות ועבודות בנייה מורכבות ושנים של דחיות לא אלגנטיות, נחנכה בירושלים ב-2011 הרכבת הקלה הראשונה בארץ. החל מ-1 לדצמבר 2011, הנסיעה כרוכה בתשלום. את הרכבת הקלה הקימה חברת סיטיפס, והיא זו שמפעילה אותה למשך שלושים שנה. לחברה צי הכולל כ-23 רכבות, לכל אחת שני קרונות ומסוגלת לקחת כ-500 נוסעים.

נכון לעכשיו (תחילת 2012), לרכבת הקלה של ירושלים מסלול אחד שתחילתו בפסגת זאב, דרך מרכז העיר ועד הר הרצל. הקו יתארך עד ויגיע גם לבית חולים הדסה עין-כרם, וכן לשכונת נווה יעקב.

מטרופולין חיפה: המטרונית

החיפאים מכירים היטב את השם מטרונית; המדובר בפיתרון תחבורה ציבורית חדש, בדמות אוטובוסים ארוכים מונעי דיזל או דיזל+חשמל, הנראים קצת כמו רכבות. מדוע לא חנכו בחיפה רכבת קלה כמו בירושלים? לא נפרסו מסילות ברזל בעיר, בשל אופיה ההררי. אורכה של כל מטרונית 24 מטרים, היא מסוגלת לקחת כ-150 נוסעים לכל היותר, והיא נוסעת בצירים שתוכננו עבורה בחיפה ועד הקריות, שניתן לזהותם בשל היותם סלולים קצת שונה, וצבועים בגוון אדום. למטרונית שתיחנך באופן מעשי במהלך 2012, שלושה קווים: אדום, כחול וירוק. הראשון, הוא הארוך ביותר, והוא מקשר בין קרית מוצקין למרכזית חוף הכרמל. השני מקשר בין קרית אתא לשכונת בת גלים דרך שדרות ההסתדרות, והשלישי מקרית ים וקרית חיים עד לשכונת הדר בחיפה.

אופניים ירוקים – כל מה שצריך לדעת על השכרת האופניים בתל אביב

כמה זה רומנטי

השקט, השלווה, ציוץ הציפורים. הרוח בשיער ו…מדי פעם גשם אקראי אך לא מזיק, ובמקביל, הנוף החולף שפשוט עוצר נשימה. כך, אפשר לתמצת במשפט קצר את החוויות שעברתי במהלך רכיבת אופניים באזורי השדה של הולנד. זה היה אולי השיא של ירח הדבש שלי – דיווש לא מעייף על פני 30 ק"מ מישוריים באזורים קסומים טובלים בירוק. אה, צריך לציין שבת זוגתי ואני שכרנו שני זוגות אופניים, פעולה מאד נפוצה לא רק בהולנד, בירת האופניים העולמית – אלא בכל אירופה ובכלל, בעולם כולו.

השכרת אופניים, היא רעיון וותיק בעולם. בכל עיר גדולה, ניתן לשכור אופניים ולתור אותה ללא פקקי תנועה, ללא תשלום נוסף עבור דלק, אגב פעילות גופנית בריאה וממריצה. בכלל, אופניים הופכות לכלי רכב חשוב ודומיננטי שמקבל עדיפות מהמדינה והרשויות המקומיות, כשהשורה התחתונה היא מניעת זיהום אוויר. ומסתבר, כי לאחר שנים של יוזמה ותכנון לוגיסטי לא פשוט, גם אצלנו בארץ ניתן לשכור אופניים. זה קורה החל מאביב 2011 בעיר תל אביב, כחלק מפרויקט "תל אופן" ששותפות לו העירייה וכן משרד התחבורה, ועליו נפרט מיד.

בשביל הבטיחות

נניח שמתאים לכם לשכור אופניים בתל אביב. יש בכלל היכן לרכוב? מסתבר שכן. המציאות בתקופה האחרונה חידדה את העובדה, כי מסוכן לרכוב בכביש הציבורי. על מנת לרכוב בביטחה ובנוחות יחסית, על רוכבי האופניים לבחור במסלולים, שבילים או נתיבים ייעודיים עבורם. ובעניין הזה נציין כי בדומה לערים גדולות בעולם, גם ת"א מרושתת בשבילי רכיבה על אופניים, שאורכם הכולל מגיע נכון להיום למאה ק"מ בערך. זה בהחלט מכובד, ובערך כמו מה שיש לברצלונה להציע ( 120 ק"מ), ואפשר לתת דוגמאות לערים גדולות נוספות באירופה, שם קילומטרז' הנתיבים לרוכבי האופניים בלבד גדול הרבה יותר: בקופנהגן 350 ק"מ, באמסטרדם 400 ק"מ, והגדילה לעשות ברלין שמפנקת את רוכביה בלא פחות מ-620 ק"מ של שבילי רכיבה ייעודיים ובטוחים. שורה תחתונה: אין לתל-אביבים מה להתלונן, ביחס לגודלה של ת"א, המצב בהחלט מעודד, וכמובן שזה עוד יתפתח: רכיבה על אופניים כבר הופכת לספורט עממי מבוקש ונפוץ, ועיריית ת"א מתכננת סלילת שבילים רבים נוספים, כחלק מהחזון להפוך את העיר לירוקה יותר. בשביל לראות היכן בת"א ישנם שבילי אופניים, ניתן להיכנס לקישור הזה. http://www.tel-o-fun.co.il/Portals/0/shvil_ofan_a0_100dpi.jpg

פשוט וגם לא יקר

השתכנעתם, ומתאים לכם להתנהל בעיר הצפופה והמזוהמת באמצעות אופניים. הביצוע פשוט ביותר: מגיעים לאחת מתוך עשרות רבות של עמדות השכרת אופניים הפזורות ברחבי העיר. בכל עמדה כזו עשרה זוגות אופניים, ובסך הכל עשרים מקומות עגינה אלים נועלים את האופניים. מעבירים כרטיס אשראי, ושוכרים אופניים צבועים ירוק בתעריף יומי (14 עד 20 ש/קל), שבועי (60 שקל), או שנתי (240 עד 280 שקל). המחירים בהחלט הגיוניים ולא גבוהים. כדאי לציין, כי החצי שעה הראשונה אינה משולמת – כנהוג בשאר העולם. סיימתם לרכוב? מחזירים את האופניים לאחת מעמדות ההטענה הפזורות ברחבי העיר. אם לא תחזירו בזמן, תחויבו בתעריף גבוה יותר, כמובן. משקלם הגבוה של האופניים בתוספת הצבע הירוק העז, אמורים למנוע גניבה. במידה וישנה בעיה בשירות, ניתן להתקשר למוקד תל אופן, שמספרו *6070 ושעובד כל ימות השבוע. האופניים מצוידות במנגנון נעילה מיוחד, שמאפשר לחבר כבל נעילה שחובק כל עמוד או עץ, ומאפשר לשחרר הנעילה באמצעות קוד סודי.

יש עתיד?

אמרנו שיש עשרות נקודות השכרה – התכנון הוא שבסופו של דבר יותקנו כ-150 עמדות כאלה, כשבהן לא פחות מ-1,500 זוגות אופניים. היכן ניתן לשכור אופניים? עמדות השכרה ממוקמות במרבית שכונות העיר תל אביב בצפון ובדרום וגם ביפו, במרחקים שאינם עולים על 250 מטרים זו מזו. ניתן להיכנס לקישור זה בשביל לאתר נקודה רצויה.

http://www.tel-o-fun.co.il/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%AA%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F.aspx

אז האם נוכל לראות בקרוב אינספור תושבים צובאים על נקודות ההשכרה ושוכרים אופניים? קרוב לוודאי שלא – הפרויקט בחיתוליו, ובתחילת הדרך, סביר להניח שימשוך בעיקר צעירים ותיירים, אך עם הגברת המודעות לרכיבה ועם יותר פרסום מצד עיריית תלא אביב והמדינה, יש לקוות שגם העיר הגדולה שלנו, תקבל אווירה וסגנון הדומה לערים הגדולות והמשפיעות בעולם.

מהיר ועצבני – רכבי ספורט שיעשו לכם את זה!

בא לכם לקרוע את הכביש? פנקו עצמכם במכונית ספורט. התענוג לא זול, והמשטרה תמיד נטפלת אבל הי, חיים רק פעם אחת – לפחות שיהיה קצת אדרנלין

כמה סוגרת?

עבור רובנו, נועדה המכונית על מנת לשנע אותנו ואולי גם את משפחתנו, מנקודה אחת לנקודה אחרת. אבל, ישנה נישה של מכוניות, שאצלנו קצת זניחה ובחו"ל מפותחת הרבה יותר: מכוניות ספורט. נכון, המשטרה נטפלת לנהגים ספורטיביים, וכמות הכבישים שבאמת מאפשרים לנסוע מהר מוגבלת עד אפסית. ובכל זאת: יש דרישה גם למכוניות ספורט: האדרנלין, כנראה שווה הכל, וגם את מחיר התענוג היקר. כאן, יש להופעה הקרבית חשיבות, ולא פחות מכך, הביצועים מדברים. מבחינת מידע, השילוש הקדוש של חובבי מכוניות ספורט הוא הספק המנוע, כמה לוקח לה לטפס למאה קמ"ש (תאוצה), וכמובן, כמה היא סוגרת, אם כי הנתון האחרון לא תמיד רלוונטי, ולא רק בשל מגבלות החוק: מרבית המכוניות כיום מוגבלות באופן יזום ע"י היצרניות, למהירת סופית של 250 קמ"ש בלבד. לא שזה מעט…

קטנות וחמות
אחת האופציות המהנות והזולות – יחסית – לקרוע את הכביש וליהנות מביצועים ספורטיביים, היא לקנות מכונית קטנה בעלת אופי ספורטיבי. את הקטע הזה, גילו האירופאים וגם היפנים, כבר לפני אי-אלו שנים. באירופה, הם קוראים למכוניות האלה "הוט האץ'” קיצור המילים האצ'באק לוהטת. בשביל להיות בעלים חוקיים של מכונית ספורטיבית קטנה וחדשה שכזו, מספיקים פחות מ-200 אלף שקל, וזה עוד לא הכל: למרות הביצועים הנהדרים, אחיזת הכביש, והחיסכון היחסי בדלק, היתרון הוא כי ניתן עוד להמשיך ולשפר את המנוע ושאר המכלולים. דוגמאות לשתי ספורטיביות מקטגורית הקטנות, שתיהן בסיגמנט סופר-מיני: רנו קליאו ספורט, מנוע 2 ליטר, 201 כ"ס, אפס למאה קמ"ש בתוך 6.9 שניות, מהירות מרבית 225 קמ"ש, החל מ-178 אלף שקל; פולקסווגן פולו מנוע 1.4 ליטר, 180 כ"ס, אפס למאה קמ"ש בתוך 6.9 שניות, מהירות מרבית 250 קמ"ש, החל מ-150 אלף שקל.

ללכת על כל הקופה

מכוניות קופה, תמיד נראות ספורטיביות יותר. הן מציעות מרכב בעל שלוש דלתות, מה שאומר שהן פחות שימושיות עבור משפחה, אך זו הסיבה שהן נרכשות בעיקר ע"י צעירים או צעירים בנפשם…נזכיר למשל את פולקסווגן גולף GTI - מנוע 2 ליטר, 210 כ"ס, אפס למאה קמ"ש בתוך 6.9 שניות, מהירות מרבית 240 קמ"ש, החל מ-188 אלף שקל.

רנו מגאן RS – מנוע 2 ליטר, 250 כ"ס, אפס למאה קמ"ש בתוך 6.1 שניות, מהירות מרבית 250 קמ"ש, החל מ-225 אלף שקל ואחותה הכמעט זהה

רנו מגאן RS קאפ – מנוע 2 ליטר, 250 כ"ס, אפס למאה קמ"ש בתוך 6.1 שניות, מהירות מרבית 250 קמ"ש, החל מ-239 אלף שקל.

דוגמאות נוספות: פולקסווגן שירוקו, המבוססת על מכלולי דגם הגולף הנפוץ, מבחר מנועים בנפח 1.4 או 2 ליטר בהספקים שבין 122 כ"ס ועד 255 כ"ס, עם גיר ידני או רובוטי. המחיר מתחיל ב-149 אלף שקל, והגרסה המהירה ביותר( TSI R), מציעה מנוע 2 ליטר, 5.8 שניות מאפס למאה קמ"ש, ומהירות מרבית 250 קמ"ש, כשהתענוג יגבה מכם 299 אלף שקל. יונדאי וולוסטר, היא קופה מאד מעניינת: בצד הנהג, תראו שם שתי דלתות, ומבט לצד הנוסע יגלה לכם דלת אחת בלבד. המשמעות הלא-סימטרית: קופה עם ארבע דלתות, שזה אומר, להיות עם, להרגיש בלי. וגם, ניסיון להיות קופה צעירה אך גם פרקטית. ניסיון כמעט מוצלח: למכונית רק ארבעה מושבים…לבחירתכם, מנוע 1.6 ליטר, 140 כ"ס, אפס למאה קמ"ש בתוך 9.7 שניות (בגרסה הרובוטית), מהירות מרבית 200 קמ"ש, החל מ-110 אלף שקל.

גם משפחתיות יכולות!

מכירים את המונח "נמר בעור של כבש"? זה בערך מה שקורה עם מכוניות ספורטיביות אחדות, שנראות כמו "סתם" משפחתיות, אבל, משאירות את כולם מאחור ברמזור…טוב, חלקן עוטות מספר אביזרים חיצוניים משלימים כגון פנסי ערפל או ספוילר. אבל, בסך הכל, הרעיון הוא שניתן ליהנות מהרב-שימושיות של המרכב המשפחתי שמשמעותה מרווח פנימי טוב לחמישה מבוגרים, וגם תא מטען מרווח, ובכל זאת, לתת בגז, עם ביצועים טובים מאד. משפחתית עם פלפל? איך שתרצו. והנה שתי נציגות לתחום, ממש טילים באליסטיים נחשקים ומפורסמים בביצועים: סובארו אימפרזה STI – מנוע 2.5 ליטר, 300 כ"ס, אפס למאה קמ"ש בתוך 5.2 שניות, מהירות מירבית 250 קמ"ש, החל מ-300 אלף שקל.

מיצובישי לאנסר איבו – מנוע 2 ליטר, 240 עד 295 כ"ס, אפס למאה קמ"ש בתוך 7.1 שניות (בגרסת הבסיס), מהירות מרבית 220 עד 242 קמ"ש (בהתאם לגרסה), החל מ-239 אלף שקל.

השמיים הם הגבול

אם כסף הוא ממש לא בעיה עבורכם, הרי שישנם גם מכוניות ספורט יוקרתיות ואף אקזוטיות, שעלותן יכולה להתחיל בכמה מאות אלפי שקלים, ולהאמיר עד מיליון שקל ומעלה! כמובן, שכל מה שמסביב, אינו זול בהתאם: הרישוי, הביטוח, האחזקה וכדומה. חלק ממכוניות אלה נולדו כמכוניות ספורט לכל דבר ועניין. דוגמאות: ניסאן GT-R מנוע 3.8 ליטר, 530 כ"ס, אפס למאה קמ"ש בתוך 3.5 שניות, מהירות מרבית 310 קמ"ש, החל מ-795 אלף שקל. פורשה 911, מכונית הדגל של היצרנית משטוטגרט. שלכם, תמורת 878 אלף שקל ועד יותר מ-1.5 מיליון שקל לגרסת קבריולה מאובזרת. הגרסאות המהירות של ה-911 יזניקו את ראש החץ הגרעיני למאה קמ"ש בתוך 3.4 שניות בלבד! ואם מתאים לכם דווקא להתפנק באקזוטיקה איטלקית משובחת מבית פרארי או מזראטי, המשיכו לעקוב בדריכות עם תקווה בלב, שכן שתי אלו צפויות ככל הנראה לעשות עלייה במהלך 2012.

רכב חשמלי – מדריך למתחילים

להשתחרר מהתלות

לעולם, הולך ונמאס מהתלות ההיסטורית במדינות יצרניות נפט, שרבות מהן לא ממש ידידותיות בלשון המעטה. במקרים רבים כספי הנפט מממנים טרור עולמי ובכל מקרה – המדובר במשאב יקר, יקר מדי, שנדירותו הולכת וגוברת. כיום, מרבית כלי הרכב (וגם לא מעט מנועים ימיים, אוויריים ותעשייתיים) מונעים באמצעות הנפט. אבל, מה יהיה בעוד חמישים שנה? האם עדיין יעמדו לרשות תושבי העולם מצבורי נפט ברמה מספקת? בנוסף, כמות האוכלוסייה וכפועל יוצא, כמות כלי הרכב בעולם רק הולכת וגדלה. דבר נוסף בהקשר למשאב אנרגיה זה הוא הזיהום הסביבתי, שנגרם כתוצאה משריפת דלקים, מכונית חשמלית לא מזהמת את הסביבה ( ואגב, גם לא מרעישה -גם רעש הוא מפגע סביבתי) . גורמים אלה הם אשר הביאו את העולם לחפש אלטרנטיבות אנרגטיות ברמה משכנעת.

לא רעיון חדש

ישנן מספר טכנולוגיות להנעת מכונית, אבל ברשותכם, נתמקד בהנעה חשמלית, שכן זו אחת הטכנולוגיות העממיות והזמינות ביותר. הרעיון פשוט: המכונית אולי נראית אותו הדבר, רק שבמקום מנוע בעירה פנימית, מצוידת במנוע חשמלי, הניזון באמצעות סוללה חשמלית נטענת. זה אולי נשמע מאד עכשווי ואפילו מעט עתידני, אבל לידיעתכם, הנעה חשמלית היא עתיקת-יומין וראשיתה לפני יותר ממאה שנים – למעשה, באותה תקופה בה הומצאו ופעלו המכוניות הראשונות בעלות מנועי השריפה הפנימית. מדוע הרעיון לא תפס? אפשר לתלות זאת בין היתר בקונצרנים הגדולים שהפיקו וייצרו נפט ובתעשיית הרכב העולמית – המדובר בתעשיות מסורתיות שמרניות למדי, ומרובות אינטרסים למכביר. כלומר, היה מאד משתלם ונוח לתעשיות שונות למנוע פיתוח אנרגיות אלטרנטיביות שעלולות לפגוע בתעשיית הנפט.

קצת נתונים

לפני שנמשיך ונרחיב על הנעשה בענף הרכב החשמלי, ישנם מספר פרטים טכניים שכדאי לדעת ולהכיר. המנוע: מכונית חשמלית מצוידת במנוע אחד או יותר, והוא מציע פשטות ואמינות טובה, ובלאי נמוך. בדרך כלל, מנוע חשמלי מניע באופן ישיר את הגלגלים, כך שאין הפסד כוח או אנרגיה. מכיוון שאין תמסורת, הכוח מגיע ישירות לגלגלים, כך שהמומנט גבוה, וההספק מגיע באופן מיידי. בניגוד לנתוני כוח סוס הנמדדים במנועי שריפה פנימית, הספקי מנועים חשמליים נמדדים בקילו-וואט. הסוללה: על מנת לספק אנרגיה למנוע, מצוידת מכונית חשמלית בסוללה גדולה אחת או בצביר של סוללות. בימינו, המקובל להשתמש בסוללת ליתיום-יון. החיסרון הוא במשקל הרב של הסוללות. טעינה: טעינת הסוללות מתבצעת באמצעות חיבור כבל לשקע החשמל הביתי, לעמדת טעינה ציבורית, או באמצעות תחנות החלפת סוללה. טווח נסיעה: אין מתנות חינם, בוודאי לא בעולם האנרגיה. עקב האכילס של מכוניות חשמלית הוא טווח הנסיעה המאד מוגבל שלהן, נכון לעכשיו: טווח שמוגבל ל-100 ועד 180 ק"מ בלבד, וגם זה תלוי בסגנון הנהיגה, ובבמידה והופעל המזגן.

כמו חברות הסלולר

למרות שהוא לא המציא את הגלגל, שי אגסי והחברה שלו בטר פלייס, הם אלה שהחלו הלכה למעשה את מהפיכת המכוניות החשמליות בישראל. היוזמה השיווקית שלהם מזכירה את ההתנהלות המסחרית של חברות הסלולר: אתה מקבל (חוכר) או קונה את המכונית, ואז משלם עבור השימוש בפועל, כלומר, עבור כל הטענה בעמדת הטענה ציבורית או כל החלפת סוללה המתבצעת בעמדת החלפה. ישנם מספר מסלולי שימוש בהם משלם המנוי מראש על השימוש בהתאם לסגנון חייו וכמות הנסיעה השנתית שלו. למרבה הצער, המחירים נכון לעכשיו גבוהים, ולא ממש מפתים את הצרכן הפרטי, כך שבחודשים הקרובים מי שייהנה מהמכונית החשמלית של אגסי (רנו פלואנס) הם בעיקר ציי רכב של חברות הייטק. הביקורת העיקרית היא שבמקום להיות תלויים וכבולים לדלק, נוצר מצב קצת אבסורדי, שהתלות כעת היא לחברת בטר פלייס, וזה לא ממש קורץ למרבית הצרכנים הפוטנציאליים.

ויש מכוניות נוספות

אין ספק, כי שי אגסי הוא יזם חשוב ורלוונטי, וזכות הראשונים שמורה לו. אבל, אסור לשכוח שהוא אינו בלעדי ובפירוש לא היחיד שמציע אלטרנטיבות תחבורתיות חשמליות. בחודשים הקרובים נראה בישראל מספר דגמים של מכוניות חשמליות. בקטגורית המכוניות העירוניות הקטנות ניתן למצוא שלוש מכוניות אחיות, שכולן למעשה אותה המכונית. האחת היא מיצובישי i-MieV, השתיים האחרות הו הפיג'ו iOn, וסיטרואן C-Zero. שלושתן נמצאות במהלך סוף 2011 בבחינות ובדיקות, ולא ידוע מתי ישווקו בארץ, באיזה תמחור, ובאיזו שיטת טעינה. מלבד אלה, צפויים להגיע דגמים נוספים של מכוניות משפחתיות ואפילו מסחריות, כולן חשמליות שעושות חסד עם הסביבה ופוטרות אותנו מהעונש הנקרא דלק.

האם המחאה החברתית תגיע גם לענף הרכב?

עידן המחאה

קיץ 2011 הסתמן כזה שפתח באופן היסטורי את המחאה החברתית של ישראל. המחאה עסקה – ועדיין עוסקת – ביוקר המחייה בארץ, שהוא מהגבוהים בעולם. בין שאר הנושאים, דובר על מצוקת הדיור וחוסר היכולת לרכוש דיור במחיר הולם, על שכר המינימום הנמוך, על עובדי הקבלן, ובתוך כך השתרבבו מאבקים מוצדקים נוספים של הרופאים המתמחים, הסטודנטים, וכמובן – הקוטג' ומחירי המזון. במסגרת המחאה, לא נשמע עדיין דבר על מחירי המכוניות הגבוהים אם כי הללו בהחלט מגולמים בתוך שלל ביקורות שעלול להתסיס בקרוב את העם, והפעם, בתחום התחבורה והרכב.

הדלק נפיץ

עוד לפני שמדברים על המכוניות עצמן, כמה מילים על מה שמסביב. על מחאת הביטוח הדו-גלגלי כבר שמענו, וייתכן והיא אף נענתה באופן חלקי. כן נזכיר פריט מהותי בתחום, שמניע את גלגלי הענף כולו, תרתי משמע: הדלק. זה לא סוד, שנתח גדול ממחירו של כל ליטר דלק, משולם למדינה. וכך הפכנו, למדינה בה הדלק הוא מהגבוהים בעולם – לא כך רמת השכר, כמובן. כבר תקופה ארוכה ישנו מאבק על אש קטנה – שאותו יזם בעיקר זאב גראואר. עד כה, ההפגנות היו מינוריות אבל יש רושם שלתושבים פשוט נמאס שעושקים אותם – לכן, 2012 צפויה להיות השנה שבה יאבק הציבור על מחיר המיסוי על הדלק. אם בחו"ל יודעים להפגין כנגד מחיר הדלק הגבוה – למרות שהוא נמוך מאשר אצלנו, אין שום סיבה שכאן זה לא יקרה. האם נראה מכוניות משובתות ליום שלם, ואנשים יעברו כאקט מחאה לרכוב על אופניים? ספק רב. אבל רבים חשים, כי המצב כפי שהוא כעת, לא יכול להימשך.

כמה מרוויחה המדינה?

אבל אין ספק, שאחת הבעיות הקשות שלנו כצרכנים היא בעיית המיסוי הכבד, והדבר בולט בעיקר בתחום הרכב. למען האמת, בישראל, מחירי המכוניות החדשות (וכתותאה מכך גם מחירי המשומשות) הינם מהגבוהים בעולם. לצורך ההמחשה: מחירה של מכונית משפחתית חדשה מסוג מאזדה 3 עומד על 124 אלף שקל לצרכן. מתוך סכום זה, 49 אלף שקל שהם כ-40% משווי המכונית, הולכים למדינה. הסכום המשמעותי הזה מורכב ממכס, מע"מ ומס קנייה עצום בגודלו ששיעורו נכון להיום עומד על 83% ( אך יכול לרדת במידה והמכונית פחות מזהמת – בהתאם למדד הזיהום). נכון, גם יבואני הרכב גורפים לעצמם לא מעט מהעוגה ואף בצורה מוגזמת, אך ללא ספק, זו המדינה שיצרה מחירי מכוניות שהינם חסרי פרופורציות. זו הרי הפרה החולבת של המדינה: סך הכנסות המדינה לשנת 2010 ממס קניה ומכס על כלי רכב ועל חלקי החילוף עמד על 9.4 מיליארד שקל! מחקר שביצע מכון ירושלים לחקר שווקים אכן תאר כפלי מס ומחירים גבוהים ביותר בענף. מסקנות אחת מעורכות המחקר היו כי "רק מי שמקיים מחאות נגד הממשלה זוכה להטבות לעומת מגזרים אחרים, ואילו בעלי המכוניות שטרם הקימו מחאה, מקבלים על עצמם את כל הגזירות האפשריות. ייתכן שבעתיד נהיה עדים למחאה נוספת בכבישים".

לא רק קוטג'

במהלך נובמבר, ביצע הממונה על ההגבלים בדיקה באשר לחוקיות רכישת קמור, יבואנית רכבי היוקרה ב.מ.וו, ע"י יבואנית מכוניות מאזדה ופורד, דלק מוטורס. סופו של דבר, העיסקה קיבלה אור ירוק אבל מסתבר, שמישהו ניצל הזדמנות זו על מנת ליזום מהלך צרכני. היו אלה מספר צעירים שהיו פעילים במסגרת מחאת הקוטג', והקימו גוף ששמו "ישראל יקרה לנו". חברי הקבוצה פנו לממונה על ההגבלים וביקשו לא לאשר עיסקת הרכישה, עד שבמדינה יהיו מספר יבואנים של מכוניות מאזדה – דבר שיביא לתחרות, שתוביל להורדות מחיר. הללו סבורים גם שהוזלה של מכונית כה נפוצה בישראל כמו מאזדה, תגרור הוזלות מצד יבואניות רכב נוספות.

ממשיכים לקנות?

למרות המחירים הגבוהים, ולמרות התלונות שנשמעות מזה עשורים, שנה רודפת שנה, ושוב נשברים שיאי רכישה של מכוניות חדשות. נכון, מרבית השוק הוא שוק הליסינג וההשכרה – הללו רוכשים בכל שנה למעלה מ-60% מסך המכוניות החדשות. ועדיין: המחאות האחרונות הוכיחו כי הכוח בידיים של הצרכנים, ואם נפסיק לקנות, וגם נתחיל למחות, משהו אולי בכל זאת ישתנה לטובה.